למה אסור לדבר בין נטילת הידיים לבין אכילת הלחם?
מספר סידורי: 137468
שאלה:
הרב רביד , רציתי לשאול למה אסור לדבר בין נטילת הידיים
לבין אכילת הלחם? תודה מראש.
תשובה:
לכתחילה מותר להפסיק בצרכי סעודה בין נטילה להמוציא
אם שכח עליהם קודם הנטילה אע"פ שאסרו בין המוציא לאכילה
ועוד, נהגו העולם להתפלל על מזונם או לומר מזמור לדוד ה'
רועי לא אחסר, ואם שכח ולא התפלל קודם הנטילה מותר לו
לומר זאת בין מים ראשונים לברכה. (שו"ע הרב אורח חיים סימן קסו')
מחלוקת - יש שהתירו ויש שהזהירו
"יש אומרים שא"צ ליזהר מלהפסיק בין נטילה להמוציא,
ויש אומרים שצריך ליזהר, וטוב ליזהר". (שו"ע אורח חיים קסו',א')
דעת התימנים להקל בדיבור בין נטילה להמוציא
"מנהגנו כדעת המקלים, שהם רבנו הרמב"ם וסיעתו, שמותר
להפסיק אפילו בדיבור שאינו מצרכי הסעודה (וכל שכן שאין חוששים
להפסק כדי הילוך כ"ב אמה, בפרט בסעודות גדולות שממתינים עד שכל הקהל יטלו
ידיהם, כדי שאחד יברך המוציא לכולם) ובתנאי שאינם מסיחים דעתם
משמירת הידים, ולכן נוהגים להניח במשך כל זמן זה את ידיהם
אחת על חברתה". לעומת זאת במים אחרונים אמר: "... ולא
יפסיק בשיחה אפילו מועטת ואפילו בדברי תורה בין הנטילה
לברכת המזון, זולת לצורך הברכה". (הרב רצאבי בסימן כח' סעיף ב')
...
לסיכום: למרות שמעיקר הדין יש מי שמקל בדבר , אין ספק
שראוי שלא לדבר כלל בין הנטילה לברכת המוציא אלא אם כן
יש צורך בדבר , כגון: "איפה המלח?" , או "תזדרזו" וכן מותר
לענות "כן" ו-"לא". אבל מי שמדבר ודאי שלא עובר עבירה,
ובפרט אם הוא מבני עדת תימן הסומכים על הרמב"ם להתיר.
...
...
תגיות:
תכף לנטילה ברכה לדבר אחרי נטילת ידיים לדבר לפני ברכת המוציא לדבר בין הנטילה לברכה מותר לדבר בין הנטילה לברכה לא לדבר בין הנטילה לברכת המוציא
שאלה:
הרב רביד , רציתי לשאול למה אסור לדבר בין נטילת הידיים
לבין אכילת הלחם? תודה מראש.
תשובה:
אחי היקר.
א) טוב ונכון שלא לדבר בין הנטילה להמוציא.אך יש מקום להקל.
ב) צירפתי לך מספר מקורות , תוכל לעיין בהם וללמוד היטב..
ג) אמר רבי חייא בר אשי אמר רב "תכף לנטילת ידיים ברכה"
וכיון שיש מחלוקת בנושא,יש הסבורים שמדובר במים ראשונים
ויש הסבורים שמדובר במים אחרונים, וירא שמים יחוש לדעת
המחמירים ויצא ידי חובת שניהם. למרות שלדעת הרמב"ם
מותר לדבר לכתחילה ואפילו על דברים בטלים.
מותר לדבר אבל עדיף שלא.
"מעיקר הדין מותר לדבר בין הנטילה לברכת המוציא, ומכל
מקום טוב ונכון שלא לדבר כלל בין הנטילה להמוציא, בין בחול
בין בשבת. ומכל מקום אם שמע קדיש או קדושה בין הנטילה
להמוציא, או שמע איזה ברכה מחברו, עונה אמן אחר הקדיש
והברכה". (ילקו"י חלק ג' סימן קסו',א')
לכתחילה מותר להפסיק בצרכי סעודה בין נטילה להמוציא
אם שכח עליהם קודם הנטילה אע"פ שאסרו בין המוציא לאכילה
ועוד, נהגו העולם להתפלל על מזונם או לומר מזמור לדוד ה'
רועי לא אחסר, ואם שכח ולא התפלל קודם הנטילה מותר לו
לומר זאת בין מים ראשונים לברכה. (שו"ע הרב אורח חיים סימן קסו')
מחלוקת - יש שהתירו ויש שהזהירו
"יש אומרים שא"צ ליזהר מלהפסיק בין נטילה להמוציא,
ויש אומרים שצריך ליזהר, וטוב ליזהר". (שו"ע אורח חיים קסו',א')
דעת התימנים להקל בדיבור בין נטילה להמוציא
"מנהגנו כדעת המקלים, שהם רבנו הרמב"ם וסיעתו, שמותר
להפסיק אפילו בדיבור שאינו מצרכי הסעודה (וכל שכן שאין חוששים
להפסק כדי הילוך כ"ב אמה, בפרט בסעודות גדולות שממתינים עד שכל הקהל יטלו
ידיהם, כדי שאחד יברך המוציא לכולם) ובתנאי שאינם מסיחים דעתם
משמירת הידים, ולכן נוהגים להניח במשך כל זמן זה את ידיהם
אחת על חברתה". לעומת זאת במים אחרונים אמר: "... ולא
יפסיק בשיחה אפילו מועטת ואפילו בדברי תורה בין הנטילה
לברכת המזון, זולת לצורך הברכה". (הרב רצאבי בסימן כח' סעיף ב')
...
לסיכום: למרות שמעיקר הדין יש מי שמקל בדבר , אין ספק
שראוי שלא לדבר כלל בין הנטילה לברכת המוציא אלא אם כן
יש צורך בדבר , כגון: "איפה המלח?" , או "תזדרזו" וכן מותר
לענות "כן" ו-"לא". אבל מי שמדבר ודאי שלא עובר עבירה,
ובפרט אם הוא מבני עדת תימן הסומכים על הרמב"ם להתיר.
...
...
תגיות:
תכף לנטילה ברכה לדבר אחרי נטילת ידיים לדבר לפני ברכת המוציא לדבר בין הנטילה לברכה מותר לדבר בין הנטילה לברכה לא לדבר בין הנטילה לברכת המוציא