מספר סידורי: 140967
שאלה:
שבוע טוב ומבורך לכבוד הרב רביד נגר שליט"א!!
אקדים ואומר בראש ובראשונה תודה להקב"ה שזיכה אותך
לזכות אותנו!! כל הזמן היתיי שומעת הרצאות פה ושם של
כל מיני רבנים אבל זה לא היה ממש מחזיק אותי כי זה היה
נשאר בגדר הרצאה יפה בלבד ותו לא..

משמיים זכיתי אפילו לא זוכרת איך, להיחשף להרצאות שלך
ומאז אני לא נרדמת מבלי לשמוע לפחות כמה שיעורים שלך..
והמון בזכותך זכיתי לקבל שכל ולתפוס את עצמי באמת ויותר
ברוך השם להתחזק.. תודה רבה כבוד הרב! לא מובן מאליו
ברוך השם איזה זכויות עצומות יש לך!!

ועכשיו אפנה לשאלתי, מצטערת מראש על האורך.. אני
שומעת הרבה בהרצאות שלך שאתה מדבר ומרחיב על
שמירת נגיעה וכמה שזה חמור, אומנם נולדתי למשפחה
דתייה משני הצדדים ההורים שלי מגדירים את הבית
כחרדי אך מעולם לא באמת הרגשתי כאילו אנו כאלה,
כי הכל פתוח כזה והמשפחה וכל הבני דודים והבנות
דודות תמיד יחד והכל חופשי כאילו מבחינתי נגיעות בבני
דודים לא היה עיניין של מה בכך.. בבית חינכו אותנו שלחבק
ולנשק בנדוד קרוב או דוד זה לא מכובד וצנוע אבל לא
חשבתי שזה דבר הילכתי.. אני בחורה בת 19 ורק בזמן
האחרון אני מבינה עד כמה שזה חמור וזה מעציב אותי! 

אני משתדלת מאוד לשמור על עצמי מלגעת בבחורים
עוד לפני שידעתי בכלל עד כמה חמור הדבר ואני מתכוונת
בעזרת השם להתמיד בזה עד שאוכל לקבל על עצמי
בהחלטה סופית שאני אשמור נגיעה לצמיתות, כי עדיין יוצא
לפעמים לגעת באדם גם בלי כוונה של חיבה או משהו אני
עוד צריכה לשלוט בזה.

הבעיה העיקרית שלי זה המשפחה, עם הבני דודים.
אצלנו כולם מאוחדים ממש כולם משפחה אחת אז מרגישים
חופשי אין הפרדה כזאת של נגיעה, ואני כל כך משתדלת
להתרחק וכמה שפחות להתקרב כדי שלא אחטא בטעות
אפילו, אבל זה לפעמים הורג אותי שאני לא מצליחה..

ואני יודעת שרבי נחמן הקדוש זכותו תגן עלינו אומר שכל
יום הוא יום חדש, ושלא נסתכל על מה היה אתמול, לא על
המצוות ולא על העברות כדי שלא ניפול לייאוש ועצבות,
אבל איך?!

אם אומר שכל יום הוא יום חדש ולא נורא אז היום אשתדל
יותר ואז שוב אפול ושוב אשתדל ושוב ושוב... לבורא עולם
לא נמאס? התשובה באמת מתקבלת? האם זה תופס שם?
אני אף פעם לא שואלת שאלות לא את ההורים שלי ולא אף
אחד תמיד את התהיות והשאלות אני שומרת לעצמי ובורא
עולם כבר שולח לי את התשובות..אבל הפעם אני כבר לא
יודעת השבת הייתי בשבת חתן של בנדוד והיה לי ממש קשה
כי הכל ממש חופשי ובעיניהם זה לגטימי ומותר ואני מבינה
אותם כי גם אני הייתי כמו שהם לוקה בחשכה עד שגילתי את
האור..אני מרגישה מגעיל עם עצמי שבת לפני ראש השנה
ובמקום למלא את השבת האחרונה במלא זכויות נפלתי שוב
למקום שבו הייתי וגם כשנפלתי זה היה בעיניים פקוחות

ידעתי שאני פועלת לא נכון אך לא היו בי כוחות וניסתי
להשתדל לברוח מהנסיונות אך היצר הזה לא מרפה ישב
עלי כמו קוץ.. איך אפשר לתקן את הכל? איך לא נופלים
לעצבות?! אני נקראת אישה שמחה ביום יום תמיד אופטימית
ותמיד מחייכת ומאמינה שהכל לטובה גם מה שלא טוב..
אך בלילות העצב מתגבר עלי כשאני נזכרת שראש השנה
בפתח ולא הספקתי יותר להרבות זכויות..לא תיקנתי יותר
בצניעות ובנגיעות אסורות..איך מתגברים על זה? זה ממש
מעציב אותי כבוד הרב אשמח לתשובה ואלפי סליחות על
המגילה הארוכה זה פשוט מציק לי ומפריע לי להתרכז
באמת בתפילות כי אני תמיד תוהה אם באמת השם מקבל
אותי ואני ככה ממשיכה לחטוא..ונכון שהשם אוהב ומקבל
אותנו כי אנו הילדים שלו אבל אני מרגישה כפוית טובה על
כל החסדים הגדולים שהוא עושה עימי ועם משפחתי וזה
מחרפן אותי שמה אני?! מה אנו עפר ואפר אפילו הקצת
שאנו מקבלים על עצמנו בקושי לא משתווה לכל הטוב שהוא
נותן לנו..אשמח לתשובה בשבילי לכבוד השנה החדשה
הבאה עלינו לטובה בעזרת השם, תודה כבוד הרב!
ושנה טובה ומבורכת ומוצלחת לך ולכל עמ"י אמן!!

תשובה:
את מזכירה לי את עצמי בגיל 18 , כל המשפחה נפגשת
נהנים , יוצאים , מכייפים , כל הבני דודים , אירועים
משפחתיים זה באמת מדהים, אבל זו לא האמת , לפעמים
קשה להבין איך יכול להיות שהאמת היא להתנתק , להתרחק
אבל עם הזמן לומדים לחיות עם זה ולהבין שעלינו לעשות
מה שטוב ונכון לנו ולא מה שטוב ונכון "בעיני הזולת" 

אם לא הייתי מתחזק ועולה לישיבה ולומד ומחכים
לעולם לא הייתי מצליח להקים את ארגון אור-לנוער
היום בני דודים קרובים ואפילו דודים קרובים מתקשרים
לשאול אותי שאלות הלכתיות , אני בטוח שבני הדודים 
שלי מכבדים אותי ואת הבחירות שלי. 

אני אוהב אותם באותה מידה , מבקר אותם קצת פחות
כי אני דיי עסוק , אבל נשארתי אותו אדם. אין דבר נכון
יותר ואמיתי יותר מאשר לחיות ע"פ ההלכה בלי לעגל
פינות ולהיות סוג של "שחקן" או "דתילוני" יש אמת 
ואנחנו מחוייבים לחיות על פי האמת גם כשקצת קשה

התחזקות צריכה להיות הדרגתית , מתונה ע"פ
הכוונה טובה וכניסה למסגרת תורנית טובה של
שיעורים , מדרשה , סמינר או מה שמתאים לך, אל 
תיפלי ברוחך , את בחורה טובה ואת רק בתחילת
הדרך , קורה שנופלים , מתקררים ומתבאסים אבל
תמיד תזכרי , מה שהכי חשוב זה שלא נישאר במקום
אם את מרגישה שאת נשארת במקום זו באמת בעיה

לסיכום: אם את באמת רוצה שמשהו יזוז , תעשי 
משהו על עצמך , תקבלי על עצמך קבלה , בצניעות
ולאט לאט תראי שינוי , אין לי ספק שתצליחי , אם את
צריכה עזרה , או אם חסרה לך לפעמים התלהבות
פשוט תיכנסי לאור-לנוער , תחפשי הרצאה טובה 
וזה הכל. יש ערוץ Orlanoar TV כל הלילה , צפי בו.

נ.ב - צירפתי לך סרטונים מחזקים , צפי בהם ואין לי
ספק שתזכי להרהורי תשובה נפלאים , המון הצלחה.

   
  
  
...



תגיות:
שמירת נגיעהנפילהלא נמאס