ציצית צריכה להיות בפנים או בחוץ?
שאלה:
לרב רביד היקר.. אחי אמר לי שמנהג התימנים שאנו התימנים לא שמים ציציות בחוץ .. זזה מנהג ?? או שזה אסור כי שמתי לב שאתה שם אותם בחוץ . ואחי אמר שאנחנו התימנים רק בפנים .. ובשבת זה כאילו משהו אחר.
תשובה:
אחיך היקר צודק במאת האחוזים, אולם, היות ואני כל היום עובד עם ילדים ומשמש דוגמא לבני נוער ובנוסף היות והדבר מחזק אותי באופן אישי ומרן לא פוסק להכניס ציציות, אז אני בטוח שיש לי על מי לסמוך. אבל אח שלך צודק קראתי היטב מה אומר על כך הרב מרדכי שרעבי ואני מודע היטב למנהג התימנים אבל אני משמש דוגמא לבני נוער. בגלל שאני הולך עם ציציות בחוץ, נערים חילונים הולכים גם עם ציציות בחוץ ומזכים את הרבים בבתי ספר חילוניים, אנשים ניגשים אליהם ושואלים מה זה הציצית הזאת? וכך הם מושכים אותם לשיעור תורה... בקיצור זו פרסומת סמויה לה', קידוש שם שמים אדיר והכי מסוכן !!! זה מדבק !!!
אך אתייחס שוב לדברי אחיך היקר, אכן בדברי האר"י (כה"ח ח,ס"ק מג) מובא שאין מוציאין ציציות החוצה אבל אם אדם לומד למשל בישיבה שבה כולם מוציאים ציציות בחוץ, אם הוא מרגיש שהוצאת הציצית תמנע ממנו לעבור עבירה יש לו על מי שיסמוך. במיוחד בדור פרוץ שכזה. בנוסף כאשר אדם הולך עם ציציות בחוץ הוא מקיים את מצוות "וראיתם אותו".
יש שתי דעות בנושא:
דעת האשכנזים: יש ללכת עם ציציות בחוץ משום שכתוב: "וראיתם אותו וזכרתם" (דעת החפץ חיים) דעת הספרדים: יש ללכת עם ציציות בפנים ואת עניין וראיתם אותו מקיימים בבוקר בעיטוף הציצית.
אני מצרף לך קטע יפה שהובא בישיבת מורשת יעקב, אתה מוזמן לעיין בו ולראות שגם מי שהולך עם ציצית בחוץ יש לו על מי שיסמוך. קריאה נעימה.
לכאורה הדבר פשוט שיש להתעטף בציצית מעל כל בגדיו שכך מתקיים בצורה הפשוטה ציווי התורה 'וראיתים אותו וזכרתם', וכן נראה מדברי השולחן ערוך שכתב (ח יא): 'עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות', וכן האריך המשנ"ב (שם ס"ק כו) וז"ל: 'ואותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וגו' עוד מבזין הן את מצות הש"י ועתידין הן ליתן את הדין ע"ז, ומה שאומרין שהולכים בין הנכרים לזה היה די שישימו הציצית בתוך הכנף ואלו היה להם איזה דורון ממלך ב"ו שחקוק עליו שם המלך כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד וק"ו בציצית שמרמז על שם ממ"ה הקב"ה כמה מתכבד האדם הנושא שמו עליו ואמרו חז"ל הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה, ומשמע מן הכתובים דהיהודים שישארו לעת קץ יהיו מצויינים במצוה זו כמה דכתיב ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי וגו' ואמרו חז"ל ע"ז כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים'.
ואמנם המנהג הפשוט אצל בני אשכנז הוא ללבוש את הציצית מעל כל הבגדים או לכל הפחות להוציא את הציציות באופן שיראו בבירור. וכמו שכתב הנימו"י בשם הריטב"א דגם טלית קטן ראוי ללבוש אותו על מלבושיהם לקיים בו יפה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ועוד שהרי דימו אותו חכמים לחוֹתם של עבד שמקפיד רבו כשמכסה אותו. וכן פסק בלבוש (ח י) וז"ל: 'וכיון שטעם הציצית הוא כדי שנזכור כל המצות לפיכך אותם הלובשים הטלית קטן תחת בגדיהם יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד שע"י ראייתן יזכרו המצות'. וכן משמע מדברי רס"ג שפירש תיבת ציצית דבר גלוי ונראה כמו 'ויציצו מעיר'. אלא שמחמת אילוצים סביבתיים שונים היו מגדולי הפוסקים באשכנז שכתבו לכסות את הטלית ולהשאיר את הציציות בחוץ, כדוגמת השל"ה שכתב: 'והנה מחמת המלעיגים גם אני לובש הטלית קטן תחת המלבוש ומ"מ אני לוקח השתי ציצית שהם לפנים ומשים אותם חוצה בין קרסי המלבוש ואני רואה אותם תמיד וכן ראוי לנהוג'.
ובאשר לספרדים הנוהגים כשיטת מרן, צריך עיון, שבדברי השו"ע ישנה כעין סתירה, שבתחילה כתב שעיקר המצוה היא ללובשו על בגדיו ואילו בהמשך (כד א) כתב 'ונכון ללובשו על המלבושים', משמע שרק נכון אך אין חיוב. וליישב דבריו כתבו רבים דמה שכתב עיקר המצוה היינו למצוה מן המובחר אבל לא שיש בכך חיוב ממש. ובעל העיטור הביא תשובת רבינו יצחק בן מרון הלוי, שהשיב, שאלו המכסים הטלית תחת המקטורן, אינם מקיימים מצות ציצית כהלכתה, שהרי כך נאמר: גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה, כלומר, שהטלית שיש בה ציצית תהיה על בגדיו, ולכן הרוצה לקיים מצות ציצית מן המובחר, צריך ללבוש הטלית על מלבושיו. אולם הרב בעל העיטור שם כתב לחלוק על זה, והסביר שאין שום ראיה לזה מהכתוב שאמר על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה, שכבר דרשוהו חז"ל לדרשות אחרות.
ובמאמר מרדכי (ח ס"ק יא) כתב שאף הריטב"א והנימוקי יוסף שכתבו שהטלית קטן יהיה על בגדיו, דבריהם ברור מללו, שזהו דוקא לאותם שאינם נוהגים ללבוש טלית גדול עד לנישואיהם.
וע"פ הסוד, כתב המהרח"ו , העיד בגודלו על רבינו האר"י זצ"ל, שהיה לובש הטלית קטן מתחת לכל מלבושיו על החלוק. ושאותם המתייהרים ללבוש טלית קטן על כל בגדיהם טעות גדולה היא בידם, ושזה הוא היפך האמת. וכן כתב המ"א (שם) בשם האר"י שהטלית קטן צריכה להיות תחת כל הבגדים. וכתב על כך המ"א דעכ"פ צריך שיהיו הציצית מבחוץ. אלא שבספר מקור חיים, לתלמיד המהרח"ו תלמיד האר"י, כתב להביא ראיה מהמעשה המובא במנחות (מד א) דההוא שעלה לשכב אצל זונה וכשפשט בגדיו באו הציציות וטפחו על פניו. ומשמע שם מדבריו שלדעת האר"י ז"ל יש לכסות את הציצית לגמרי, הטלית עצמה והפתיליות.
לסיכום: המנהג הפשוט אצל האשכנזים הוא ללבוש הציצית מעל כל הבגדים או לכל הפחות להוציא את הציציות החוצה, ובקהילות שאינן רגילות ללבוש את הציצית מעל כל הבגדים, עדיף שיוציא רק את הציציות ולא ינהג בחסידות יתירה משום שחישינן ליהורא. ובקהילות הספרדים המנהג פשוט לכסות את הציצית מכל וכל, ולמשמש בה ולראותה רק בשעת הברכה או קריאת שמע. (לצפייה בדברים כפי שהובאו באתר מורשת יעקב לחץ כאן: "מורשת יעקב".)
מקווה שאחיך לא יכעס עלי יותר, חח