תפילת הדרך - מתי אומרים ומתי לא !
מספר סידורי: 34790
שאלה:
שלום לך רביד=] ברצוני לשאול אותך שאלה בנוגע לתפילת הדרך..כשאני נוסעת לבסיס כל יום אני משתדלת לקרוא תפילת הדרך...השאלה היא האם אני אמורה לקרוא אותה מאחר והנסיעה היא כחצי שעה ככה מחוץ לעיר שלי..מה שיעור קריאת תיפלת הדרך? ובנוסח התפילה אומרים "ותחזירנו לשלום"..והאם אני אמורה לקרוא גם בחזור את תפילת הדרך למרות שאמרתי נוסח זה..(שכן אני חוזרת באותו היום).. אשמח אם תענה לי..שבוע מבורך לך וכל עמינו ישראל=]
תשובה:
נאמר בתלמוד (ברכות ל, א), שאדם היוצא לדרך שאורכה הוא יותר מפרסה, (שיעור פרסה הוא בערך ארבעה קילומטרים), צריך לומר את תפילת הדרך, אך אם הדרך קצרה יותר אין מברכים. לדעת מהרי"ץ לא צריכים לברך ולומר את שם ה' בסוף הברכה אלא לסיים במילים "ברוך שומע תפילה" (נוסח תפילת הדרך ופסקי מהרי"ץ בקישור הבא: > "נוסח תפילת הדרך" את תפילת הדרך יש לומר לאחר שכבר התחלנו את הדרך, ולא בתוך העיר ממש אלא מיד לאחר היציאה מן העיר. אמנם לדעת הט"ז צריך לאומרה מיד כשמתחיל בדרך, ואפילו הוא עוד בתוך העיר, אך לרוב הפוסקים, צריך לאומרה דווקא לאחר היציאה מן העיר (מ"ב קי, יט).
הרחבה: דרך של פחות מארבעה קילומטר מן הסתם סמוכה לישוב ואין בה סכנה. ולכאורה אין הבדל בין אם עוברים את הדרך הזו בהליכה ברגל או ברכיבה על חמור או בנסיעה במכונית מהירה, העיקר הוא שאם אורכה יותר מפרסה אומרים תפילת הדרך, ואם פחות - אין אומרים. אלא שכמה מן הפוסקים סברו, ששישר פרסה בא לתת לנו שיעור של זמן, שאם הדרך אורכת יותר משבעים ושתים דקות, שזה הזמן שלוקח לאדם ממוצע לעבור ארבעה קילומטר בדרך לא סלולה - צריכים לומר את תפילת הדרך, אבל אם הדרך אורכת פחות משבעים ושתים דקות, כיוון שהסכנה לא נמשכת זמן רב - אין אומרים את תפילת הדרך. ולפי זה כיום אדם שנוסע מתל אביב לירושלים, לא יאמר את תפילת הדרך, כי משך הזמן שנוסעים מתל אביב לירושלים הוא פחות משבעים ושתים דקות. (עיין שו"ת זכרון יהודה או"ח מ"ב).
אולם לדעת רוב הפוסקים כוונת חז"ל כשאמרו פרסה הוא לקבוע את אורך הדרך שעליה צריך לומר את תפילת הדרך. משום שככל שהדרך ארוכה יותר, כך היא מתרחקת יותר מן הישוב, וכך הסכנות שבה מתרבות. אבל לזמן אין שום חשיבות, עובדה היא, שגם בזמן חז"ל היו רוכבים על סוסים, והיו עוברים ארבעה קילומטרים בפחות מעשר דקות, ובכל זאת לא חילקו חכמים בין הולך לרוכב, וקבעו שעל דרך של פרסה אומרים תפילת הדרך. ולפי זה גם בזמנינו שיש מכוניות מהירות, מודדים את אורך הדרך, ואם היא יותר מפרסה, מחויבים לומר את תפילת הדרך. וכך פסק בעל המשנה ברורה (מ"ב קי, ל), וכך ההלכה, משום שרוב רובם של הפוסקים הורו כן, והדעה החולקת היא דעת יחיד (כך מובא בספר אהלך באמיתך ע' קא). ולהלכה, ברור שיש לנהוג למעשה לומר את תפילת הדרך על דרך בין עירונית שאורכה למעלה מארבעה קילומטר. ובמיוחד כיום שתאונות הדרכים מהוות את אחת הסכנות העיקריות לחיי אדם. הלכות תפילת הדרך כפי שמובאות באתר ישיבה ORG - "הלכות תפילת הדרך" נוסחים נוספים לתפילת הדרך והלכות קצרות בנושא - "תפילת הדרך - אתר דעת"
שאלה:
שלום לך רביד=] ברצוני לשאול אותך שאלה בנוגע לתפילת הדרך..כשאני נוסעת לבסיס כל יום אני משתדלת לקרוא תפילת הדרך...השאלה היא האם אני אמורה לקרוא אותה מאחר והנסיעה היא כחצי שעה ככה מחוץ לעיר שלי..מה שיעור קריאת תיפלת הדרך? ובנוסח התפילה אומרים "ותחזירנו לשלום"..והאם אני אמורה לקרוא גם בחזור את תפילת הדרך למרות שאמרתי נוסח זה..(שכן אני חוזרת באותו היום).. אשמח אם תענה לי..שבוע מבורך לך וכל עמינו ישראל=]
תשובה:
נאמר בתלמוד (ברכות ל, א), שאדם היוצא לדרך שאורכה הוא יותר מפרסה, (שיעור פרסה הוא בערך ארבעה קילומטרים), צריך לומר את תפילת הדרך, אך אם הדרך קצרה יותר אין מברכים. לדעת מהרי"ץ לא צריכים לברך ולומר את שם ה' בסוף הברכה אלא לסיים במילים "ברוך שומע תפילה" (נוסח תפילת הדרך ופסקי מהרי"ץ בקישור הבא: > "נוסח תפילת הדרך" את תפילת הדרך יש לומר לאחר שכבר התחלנו את הדרך, ולא בתוך העיר ממש אלא מיד לאחר היציאה מן העיר. אמנם לדעת הט"ז צריך לאומרה מיד כשמתחיל בדרך, ואפילו הוא עוד בתוך העיר, אך לרוב הפוסקים, צריך לאומרה דווקא לאחר היציאה מן העיר (מ"ב קי, יט).
הרחבה: דרך של פחות מארבעה קילומטר מן הסתם סמוכה לישוב ואין בה סכנה. ולכאורה אין הבדל בין אם עוברים את הדרך הזו בהליכה ברגל או ברכיבה על חמור או בנסיעה במכונית מהירה, העיקר הוא שאם אורכה יותר מפרסה אומרים תפילת הדרך, ואם פחות - אין אומרים. אלא שכמה מן הפוסקים סברו, ששישר פרסה בא לתת לנו שיעור של זמן, שאם הדרך אורכת יותר משבעים ושתים דקות, שזה הזמן שלוקח לאדם ממוצע לעבור ארבעה קילומטר בדרך לא סלולה - צריכים לומר את תפילת הדרך, אבל אם הדרך אורכת פחות משבעים ושתים דקות, כיוון שהסכנה לא נמשכת זמן רב - אין אומרים את תפילת הדרך. ולפי זה כיום אדם שנוסע מתל אביב לירושלים, לא יאמר את תפילת הדרך, כי משך הזמן שנוסעים מתל אביב לירושלים הוא פחות משבעים ושתים דקות. (עיין שו"ת זכרון יהודה או"ח מ"ב).
אולם לדעת רוב הפוסקים כוונת חז"ל כשאמרו פרסה הוא לקבוע את אורך הדרך שעליה צריך לומר את תפילת הדרך. משום שככל שהדרך ארוכה יותר, כך היא מתרחקת יותר מן הישוב, וכך הסכנות שבה מתרבות. אבל לזמן אין שום חשיבות, עובדה היא, שגם בזמן חז"ל היו רוכבים על סוסים, והיו עוברים ארבעה קילומטרים בפחות מעשר דקות, ובכל זאת לא חילקו חכמים בין הולך לרוכב, וקבעו שעל דרך של פרסה אומרים תפילת הדרך. ולפי זה גם בזמנינו שיש מכוניות מהירות, מודדים את אורך הדרך, ואם היא יותר מפרסה, מחויבים לומר את תפילת הדרך. וכך פסק בעל המשנה ברורה (מ"ב קי, ל), וכך ההלכה, משום שרוב רובם של הפוסקים הורו כן, והדעה החולקת היא דעת יחיד (כך מובא בספר אהלך באמיתך ע' קא). ולהלכה, ברור שיש לנהוג למעשה לומר את תפילת הדרך על דרך בין עירונית שאורכה למעלה מארבעה קילומטר. ובמיוחד כיום שתאונות הדרכים מהוות את אחת הסכנות העיקריות לחיי אדם. הלכות תפילת הדרך כפי שמובאות באתר ישיבה ORG - "הלכות תפילת הדרך" נוסחים נוספים לתפילת הדרך והלכות קצרות בנושא - "תפילת הדרך - אתר דעת"
