ישנם כמה ערים בישראל שחל כלפיהן ספק אם דינם כעיר מוקף חומה מימות יהושע בן נון, מאחר ויש ספק בזיהוי המיקום עם העיר העתיקה, ולכן חוגגים בעיירות המסופקות בשני ימי הפורים. ביום ה14 באדר קוראים את המגילה בברכה, ואילו ביום ה15 קוראים בלי ברכה. ומקיימים בשני הימים את מצוות היום [מתנות לאביונים, משלוח מנות, סעודת פורים]. בין הערים המסופקות נמנים הערים: חברון, צפת, שכם, חיפה, עכו, גוש חלב, יפו, לוד, רמלה, עזה, יריחו, בית שאן.  העיר טבריה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אולם לגביה קיים ספק אחר, מאחר והחומה בטבריה לא מקיפה את העיר מהצד של הים. ולכן דינה כעיר מסופקת וחוגגים את שני הימים כנ"ל. מאחר ובדורות האחרונים הנסיעה מעיר לעיר נעשית בקלות, והשאלות בעניין בן כרך [ירושלים] שהלך לעיר פרוזה [ללא חומה] ולהיפך נעשו שכיחות מאוד, לפיכך גדולי גאוני ישראל דנו בנושא זה מכל צדדיו. ולפי מסקנותיהם נסדר את ההלכות בעניין הזה:א. יהודי ששהה בפורים [יד אדר, יום ראשון הבא] בעירו, וחגג כדין, ובהמשך היום עלה לירושלים והיה שם עוד לפני תחילת ליל פורים של ירושלים, ונשאר שם למשך היום [ה15 באדר - יום שני הבא] מתחייב שוב במצוות הפורים, ועליו לשמוע קריאת מגילה שוב לילה ויום, וכן מקיים את כל מצוות היום. כמו כן עליו להזכיר על הניסים בתפילה ובברכת המזון. לדעת הגרימ"ט טיקטצינסקי, והגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך עליו לברך על קריאת המגילה כמו יתר בני ירושלים, אע"פ שכבר קרא את המגילה בברכותיה ביום הפורים הראשון, אולם לדעת החזון איש יש לשמוע את הברכה על הקריאה מאחרים. ב. גם אם נכנס לירושלים אחרי רדת הלילה של יום הפורים בירושלים, מתחייב בכל מצוות היום שנית, כל עוד הגיע לירושלים לפני עלות השחר של יום הפורים הירושלמי [72 דקות לפני זריחת השמש] אולם במקרה זה אין לברך על קריאת המגילה לדעת כמה פוסקים, הסבורים שיש להתחשב בשיטות לפיו השהיה בצאת הכוכבים היא הקובעת. ג. אם נכנס לירושלים לאחר עלות השחר של יום הפורים הירושלמי אינו מתחייב לחגוג ולקיים את מצוות הפורים, שנית. (כך ראיתי בתשובתו של מנשה ישראל היקר)