מספר סידורי: 49933
שאלה:
כבוד הרב שלום תציל אותי אני צריכה דחוף מקור מקראי ותלמודי על איסור נגיעה, כל המשפחה מתנפלת עלי! אני רק יודעת שאסור בכלל לגעת באנשים חוץ מאבא סבא ואח... אבל אני לא יודעת את המקור! הם באו אלי עם איזה משהו שכביכול הרמב"ם מתיר נגיעה שהי לא נגיעה של חיבה בין קרובי משפחה שהם לא רק סבא ואבא... לא יודעת מאיפה הם הוציאו את זה אבל אני צריכה מקורות ואין לי מושג איפה למצוא את זה!!

תשובה:
אסור בשום פנים ואופן לגעת בבני דודים , איסור נגיעה בפנויה לדעת הגמ´ (שבת יג ע"ב), רמב"ם (איסורי ביאה פכ"ד): "כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו´´ ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה" (הי"ד החזקה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"ה הלכה א´´).
ועיין עוד שאפילו בלא חיבה לדעת הרמב"ם יש איסור של תורה (עיין שו"ע אבה"ע סי´ כ), אמנם הרמב"ן חולק וסובר שהאיסור בלא חיבה הוא רק מדרבנן. השו"ע לא התיר לבעל אפילו לבדוק דופק של אשתו החולה. משמע מכאן שאפילו במקום חולי לא הקל מכיוון שלדעתו נגיעה ללא חיבה היא דאורייתא כדעת הרמב"ם שלוקים על כל קירבה. כשיטת הרמב"ם שאיסור נגיעה מהתורה,כתבו: סמ"ג, חינוך, טור, לבוש, מאירי, ראב"ד בתו"כ, ריטבא, רן, רבינו יונה באגרת התשובה יום ב, ועוד ראשונים ואחרונים. עד כאן דנו על נגיעה בלא חיבה, כפי שיש לפעמים נתינת יד לשלום אולם נגיעה כשהיא באה בין חברים ולא כעבודה וכדו´, היא נגיעה של חיבה שבה הכל מודים שאסורה ולרוב הפסוקים האיסור של תורה.



תגיות:
מקור לשמירת נגיעה שמירת נגיעה