אסור להנות מפלאי הטבע? באנו לכאן ללמוד ולהתפלל כל היום? מה הקטע?
מספר סידורי: 116059
שאלה:
שאלה פשוטה, אם תכליתנו בחיים היא ללמוד תורה כל היום ולהתפלל, אז מדוע ה' נתן לנו עולם כל כך יפה? טיילתי המון בחו"ל וראיתי תרבויות שונות, נופים מרהיבים, פלאי טבע של ממש, אם המטרה היא רק לשבת בישיבה וללמוד ולהתפלל בבית הכנסת כל היום אז למה יש לנו את כל זה? הכל סתם?
תשובה:
אח יקר , השאלה שלך היא שאלה עמוקה שאפשר לכתוב עליה ספר שלם , לצערי אין לי זמן לכתוב לך את כל מה שאני יודע בנושא אבל אשתדל לענות לך תשובה שתספק אותך ולא תשאיר אותך עם סימני שאלה. התשובה לשאלה הנפלאה שלך רמוזה בדברי הנביא ישעיהו: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיהו מג',ז')
כל אדם נהנה ברמה שונה.
חשוב שתבין אחי היקר , שבעולם יש מגוון רחב של אנשים , יש אנשים שהטבע עבורם הוא העיקר והלימוד משני , יש אנשים שהלימוד עבורם הוא העיקר והטבע רק מנעים להם את הדרך ללימוד , או מהנה אותם בהפסקות שבין לימוד ללימוד , או מהנה אותם בחגים ובשבתות , בקיצור הלימוד והחכמה הם העיקר והטבע הוא רק משני. רוב אנשי העולם לא זוכים להגיע למדרגות עליונות ולכן הם מסתפקים בטבע ובהנאות שבעולם העשיה , אבל מי שזכה להגיע לתכלית , זוכה לינוק מעולמות גבוהים ונסתרים.
אמשול לך משל כדי שתבין את זה יותר.
ילדים קטנים אוהבים לקרוא ספרים עם ציורים ותמונות , ככל שהם גדלים יותר הם מתפדחים לקרוא ספרים עם ציורים ותמונות כי זה לא לרמה שהם , הם מתמקדים יותר בתוכן , בעלילה , אולי ילד בגיל הטיפש עשרה כן יאהב לקרוא חומר ציבעוני , אבל אדם משכיל , חכם ונבון , רב גדול , תלמיד חכם , פרופסור או דוקטור , כל אלה לא יחפשו צבעים ותמונות , הם יחפשו תוכן רעיוני נפלא. (כי הם ברמה הרבה יותר גבוהה)
הנמשל ברור , הטבע הם התמונות והציורים , כל אלה נחמדים אך אינם העיקר , עיקר בואנו לעולם הזה הוא כדי ללמוד , לכן בגמרות לא תראה ציורים ותמונות , תראה רק אותיות וחכמה צרופה , דברי חכמה שאפשר לשבת וללמוד כל היום כולו מבלי להשתעמם , כל חכמה אחרת בסוף נמאסת , מתמטיקה היא חכמה נפלאה אבל בשלב מסויים הלימוד נעצר , כן לגבי שאר המקצועות , ברגע שמתמקצעים במקצוע מסויים ועושים עליו דוקטורט וממש מקיפים אותו , אז אחרי כמה שנים טובות מחפשים משהו אחר , אבל בעולם התורה , כמה שנלמד ונלמד לעולם לא נספיק להקיף את כל החומר? ככל שאדם לומד יותר , הוא רק מבין כמה הוא לא יודע כלום , כי כל פעם עולים לעולם אחר , זוכים לחכמה אחרת , זוכים לתובנות אחרות , זוכים לעבור מפשט , לרמז , לדרש ובסוף גם זוכים להגיע לסוד.
אם נחזור ונזכיר את הפסוק מישעיה נבין בדיוק למה התכוון הנביא באומרו:
"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיהו מג',ז')
בדומה לכך יש סוד גדול בהרכב העולמות.
יש עולם של עשיה (העולם שלנו) - והוא עולם מגולה
יש עולם של יצירה (שהוא עולם המלאכים) - והוא עולם מגולה
יש עולם של בריאה (חכמה אדירה - עולם הנשמות) - והוא עולם נסתר
יש עולם של אצילות (והיא השכינה שמחיה את כל העולמות) - והיא נסתרת
לא שאני מבין משהו בעולמות האלה , פשוט ניסיתי להסביר בערך כדי להעביר מסר.
וכל אלה רמוזים בפסוק אחד ע"י הנביא ישעיה.
"כל הנקרא בשמי ולכבודי" מוסב על עולם האצילות, שם שורה אור אין סוף ממש, ולכן עולם זה נקרא בשמו של הקדוש ברוך הוא ממש - והוא רמז לשכינה הקדושה שמחיה את הכל. שספירת המלכות נקראת בשם "כבוד", וספירה זו נמשכת בשלושת העולמות בי"ע, ומחיה את כולם "בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".
"בראתיו" מוסב על עולם הבריאה. בריאה היא יצירה של יש מאין, והוא התחלת ה-"יש"
"יצרתיו" מוסב על עולם היצירה. יצירה היא יצירה של יש מיש, והם כל מלאכי השם.
"אף עשיתיו" מוסב על עולם העשיה. לשון "אף" מעידה על הבדלה, שעולם זה נבדל מרוחק מעולם בריאה ויצירה משום שהוא גשמי ומגושם בשונה משאר העולמות ומי שזוכה להגיע לחכמה מתוך העולם הנמוך ביותר הרי שראוי הוא לכבוד מלכים, הרי שראוי הוא לינוק מאור האצילות ומי שזכה ליניקה מושלמת מעולם האצילות הוא משה בחינת: "פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות" ומי שזוכה לזה הוא רק מי שיש בו ענווה שנא': "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב',ג')
יש הנאות ברמה הרבה יותר גבוהה אח יקר.
בכל מקרה , העולם שלנו הוא עולם גשמי , (עולם העשייה) מתחתיו יש את הקליפות והחיצונים , בקיצור ככל שמתרחקים יותר מהקדושה ומהאצילות יש פחות רוחניות ויותר גשמיות , מי שבאמת רוצה להצליח להתעלות בעולם הזה , צריך להתרגש מחכמה ובינה ולא רק מיופי חיצוני אח שלי , כשתגדל ותחכים תבין שההנאה הגדולה ביותר בעולם הזה היא לימוד חכמה ולא שחייה בבריכה או טיול ביער , שניהם מאוד מהנים אבל ברמה מאוד נמוכה , אתה יכול ליהנות הרבה יותר מלטייל בחול ולראות נופים.
אנחנו חיים בדור גשמי רדוד ווירטואלי אפשר להגיע הרבה יותר רחוק.
רוב האנשים בעולם שלנו חיים ברמה מאוד נמוכה , הם זקוקים להמון צבע ותמונות כדי להגיע לסיפוקם , לכן הם עסוקים כל היום בצפייה בסרטים בתמונות , לכן רוב אתרי האינטרנט מלאים בצבע , כדי למשוך כמה שיותר אנשים, כי רוב העולם הוא כזה , גם האתר שלנו כזה אם שמת לב , אבל חשוב שנזכור תמיד שכל העולם הנפלא שלנו והיצירה האדירה והמרשימה של ה' יתברך היא בסך הכל גרגיר של הנאה , יש הנאה הרבה יותר גדולה הרבה יותר גבוהה , אם כך אנחנו נהנים מלהתבונן בנפלאות הבורא ברמה הגשמית , תחשוב כמה אפשר ליהנות כשזוכים להתבונן בנפלאותיו ברמה הרוחנית?
כדי שתבין את זה יותר אסיים במשל נפלא , גבר שפוגש אשה לא באמת אוהב אותה
הוא נמשך לקליפה החיצונית שלה , זה ההבדל בין תאווה לאהבה , אהבה היא היכולת
לרקום קשר מתוך נתינה וקבלה , כדי להתאהב צריך להיקשר במחשבה , דיבור ומעשה
התקשרות מעשית בלבד (רק במעשה) היא רמה נמוכה ורדודה , גבר ואשה ברמה מאוד רדודה יבנו קשר שמבוסס רק על מגע , קשר שתכליתו היא תאווה ולא אהבת אמת , קשר כזה בד"כ לא יוביל לחתונה ואם כן אז הוא עלול להסתיים בגירושין חלילה (אלא אם כן זוכים לבנות אהבה בהמשך בחינת מתוך שלא לשמה יבוא לשמה) . לעומת זאת קשר שמבוסס על אהבת אמת בנוי על משיכה לחכמה , ככל שאדם בדרגה גבוהה יותר הוא מחפש בבת הזוג שלו מידות טובות וחכמה , קשר ליהדות ולתורה , קשר לה' ולא רק קשר פיזי , הקשר הפיזי חשוב מאוד וגם המשיכה החיצונית מאוד חשובה , אבל כל אלה לא חשובים כמו הדיבור , ההבנה , ההתחשבות , היכולת להכיל , היכולת להבין , הסבלנות וההכלה.
לסיכום: אני מאחל לך להמשיך לטייל וליהנות מנפלאות הבורא , אבל בד בבד להתעלות מבחינה רוחנית , להמשיך להגיע לשיעורי תורה ולקרוא חכמה , אני מקווה שעניתי לך והבנת את מה שכתבתי , אם לא , לא חשוב העיקר הכוונה , חח מקווה שהועלתי לך אחי היקר , יהי רצון שנזכה כולנו לשבת בישיבה וללמוד תורה. לא צריך ללמוד כל היום ולהתפלל כל היום , מותר לעשות הפסקות ומותר ליהנות בחיים , אבל חשוב שנזכור שההנאה היא משנית וקידוש החומר הוא העיקר , המטרה שלנו בעולם הזה היא לקדש את החומר , להפוך כל הנאה גשמית לתענוג רוחני. המון הצלחה בחיים
תגיות:
מה המטרה בחיים עולם האצילות עולם הבריאה עולם העשייה עולם היצירה עולם המלאכים עולם הנשמות השכינה מחיה את כל העולמות חכמה אדירה עולם המדיה צבעים
שאלה:
שאלה פשוטה, אם תכליתנו בחיים היא ללמוד תורה כל היום ולהתפלל, אז מדוע ה' נתן לנו עולם כל כך יפה? טיילתי המון בחו"ל וראיתי תרבויות שונות, נופים מרהיבים, פלאי טבע של ממש, אם המטרה היא רק לשבת בישיבה וללמוד ולהתפלל בבית הכנסת כל היום אז למה יש לנו את כל זה? הכל סתם?
תשובה:
אח יקר , השאלה שלך היא שאלה עמוקה שאפשר לכתוב עליה ספר שלם , לצערי אין לי זמן לכתוב לך את כל מה שאני יודע בנושא אבל אשתדל לענות לך תשובה שתספק אותך ולא תשאיר אותך עם סימני שאלה. התשובה לשאלה הנפלאה שלך רמוזה בדברי הנביא ישעיהו: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיהו מג',ז')
כל אדם נהנה ברמה שונה.
חשוב שתבין אחי היקר , שבעולם יש מגוון רחב של אנשים , יש אנשים שהטבע עבורם הוא העיקר והלימוד משני , יש אנשים שהלימוד עבורם הוא העיקר והטבע רק מנעים להם את הדרך ללימוד , או מהנה אותם בהפסקות שבין לימוד ללימוד , או מהנה אותם בחגים ובשבתות , בקיצור הלימוד והחכמה הם העיקר והטבע הוא רק משני. רוב אנשי העולם לא זוכים להגיע למדרגות עליונות ולכן הם מסתפקים בטבע ובהנאות שבעולם העשיה , אבל מי שזכה להגיע לתכלית , זוכה לינוק מעולמות גבוהים ונסתרים.
אמשול לך משל כדי שתבין את זה יותר.
ילדים קטנים אוהבים לקרוא ספרים עם ציורים ותמונות , ככל שהם גדלים יותר הם מתפדחים לקרוא ספרים עם ציורים ותמונות כי זה לא לרמה שהם , הם מתמקדים יותר בתוכן , בעלילה , אולי ילד בגיל הטיפש עשרה כן יאהב לקרוא חומר ציבעוני , אבל אדם משכיל , חכם ונבון , רב גדול , תלמיד חכם , פרופסור או דוקטור , כל אלה לא יחפשו צבעים ותמונות , הם יחפשו תוכן רעיוני נפלא. (כי הם ברמה הרבה יותר גבוהה)
הנמשל ברור , הטבע הם התמונות והציורים , כל אלה נחמדים אך אינם העיקר , עיקר בואנו לעולם הזה הוא כדי ללמוד , לכן בגמרות לא תראה ציורים ותמונות , תראה רק אותיות וחכמה צרופה , דברי חכמה שאפשר לשבת וללמוד כל היום כולו מבלי להשתעמם , כל חכמה אחרת בסוף נמאסת , מתמטיקה היא חכמה נפלאה אבל בשלב מסויים הלימוד נעצר , כן לגבי שאר המקצועות , ברגע שמתמקצעים במקצוע מסויים ועושים עליו דוקטורט וממש מקיפים אותו , אז אחרי כמה שנים טובות מחפשים משהו אחר , אבל בעולם התורה , כמה שנלמד ונלמד לעולם לא נספיק להקיף את כל החומר? ככל שאדם לומד יותר , הוא רק מבין כמה הוא לא יודע כלום , כי כל פעם עולים לעולם אחר , זוכים לחכמה אחרת , זוכים לתובנות אחרות , זוכים לעבור מפשט , לרמז , לדרש ובסוף גם זוכים להגיע לסוד.
אם נחזור ונזכיר את הפסוק מישעיה נבין בדיוק למה התכוון הנביא באומרו:
"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיהו מג',ז')
בדומה לכך יש סוד גדול בהרכב העולמות.
יש עולם של עשיה (העולם שלנו) - והוא עולם מגולה
יש עולם של יצירה (שהוא עולם המלאכים) - והוא עולם מגולה
יש עולם של בריאה (חכמה אדירה - עולם הנשמות) - והוא עולם נסתר
יש עולם של אצילות (והיא השכינה שמחיה את כל העולמות) - והיא נסתרת
לא שאני מבין משהו בעולמות האלה , פשוט ניסיתי להסביר בערך כדי להעביר מסר.
וכל אלה רמוזים בפסוק אחד ע"י הנביא ישעיה.
"כל הנקרא בשמי ולכבודי" מוסב על עולם האצילות, שם שורה אור אין סוף ממש, ולכן עולם זה נקרא בשמו של הקדוש ברוך הוא ממש - והוא רמז לשכינה הקדושה שמחיה את הכל. שספירת המלכות נקראת בשם "כבוד", וספירה זו נמשכת בשלושת העולמות בי"ע, ומחיה את כולם "בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".
"בראתיו" מוסב על עולם הבריאה. בריאה היא יצירה של יש מאין, והוא התחלת ה-"יש"
"יצרתיו" מוסב על עולם היצירה. יצירה היא יצירה של יש מיש, והם כל מלאכי השם.
"אף עשיתיו" מוסב על עולם העשיה. לשון "אף" מעידה על הבדלה, שעולם זה נבדל מרוחק מעולם בריאה ויצירה משום שהוא גשמי ומגושם בשונה משאר העולמות ומי שזוכה להגיע לחכמה מתוך העולם הנמוך ביותר הרי שראוי הוא לכבוד מלכים, הרי שראוי הוא לינוק מאור האצילות ומי שזכה ליניקה מושלמת מעולם האצילות הוא משה בחינת: "פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות" ומי שזוכה לזה הוא רק מי שיש בו ענווה שנא': "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב',ג')
יש הנאות ברמה הרבה יותר גבוהה אח יקר.
בכל מקרה , העולם שלנו הוא עולם גשמי , (עולם העשייה) מתחתיו יש את הקליפות והחיצונים , בקיצור ככל שמתרחקים יותר מהקדושה ומהאצילות יש פחות רוחניות ויותר גשמיות , מי שבאמת רוצה להצליח להתעלות בעולם הזה , צריך להתרגש מחכמה ובינה ולא רק מיופי חיצוני אח שלי , כשתגדל ותחכים תבין שההנאה הגדולה ביותר בעולם הזה היא לימוד חכמה ולא שחייה בבריכה או טיול ביער , שניהם מאוד מהנים אבל ברמה מאוד נמוכה , אתה יכול ליהנות הרבה יותר מלטייל בחול ולראות נופים.
אנחנו חיים בדור גשמי רדוד ווירטואלי אפשר להגיע הרבה יותר רחוק.
רוב האנשים בעולם שלנו חיים ברמה מאוד נמוכה , הם זקוקים להמון צבע ותמונות כדי להגיע לסיפוקם , לכן הם עסוקים כל היום בצפייה בסרטים בתמונות , לכן רוב אתרי האינטרנט מלאים בצבע , כדי למשוך כמה שיותר אנשים, כי רוב העולם הוא כזה , גם האתר שלנו כזה אם שמת לב , אבל חשוב שנזכור תמיד שכל העולם הנפלא שלנו והיצירה האדירה והמרשימה של ה' יתברך היא בסך הכל גרגיר של הנאה , יש הנאה הרבה יותר גדולה הרבה יותר גבוהה , אם כך אנחנו נהנים מלהתבונן בנפלאות הבורא ברמה הגשמית , תחשוב כמה אפשר ליהנות כשזוכים להתבונן בנפלאותיו ברמה הרוחנית?
כדי שתבין את זה יותר אסיים במשל נפלא , גבר שפוגש אשה לא באמת אוהב אותה
הוא נמשך לקליפה החיצונית שלה , זה ההבדל בין תאווה לאהבה , אהבה היא היכולת
לרקום קשר מתוך נתינה וקבלה , כדי להתאהב צריך להיקשר במחשבה , דיבור ומעשה
התקשרות מעשית בלבד (רק במעשה) היא רמה נמוכה ורדודה , גבר ואשה ברמה מאוד רדודה יבנו קשר שמבוסס רק על מגע , קשר שתכליתו היא תאווה ולא אהבת אמת , קשר כזה בד"כ לא יוביל לחתונה ואם כן אז הוא עלול להסתיים בגירושין חלילה (אלא אם כן זוכים לבנות אהבה בהמשך בחינת מתוך שלא לשמה יבוא לשמה) . לעומת זאת קשר שמבוסס על אהבת אמת בנוי על משיכה לחכמה , ככל שאדם בדרגה גבוהה יותר הוא מחפש בבת הזוג שלו מידות טובות וחכמה , קשר ליהדות ולתורה , קשר לה' ולא רק קשר פיזי , הקשר הפיזי חשוב מאוד וגם המשיכה החיצונית מאוד חשובה , אבל כל אלה לא חשובים כמו הדיבור , ההבנה , ההתחשבות , היכולת להכיל , היכולת להבין , הסבלנות וההכלה.
לסיכום: אני מאחל לך להמשיך לטייל וליהנות מנפלאות הבורא , אבל בד בבד להתעלות מבחינה רוחנית , להמשיך להגיע לשיעורי תורה ולקרוא חכמה , אני מקווה שעניתי לך והבנת את מה שכתבתי , אם לא , לא חשוב העיקר הכוונה , חח מקווה שהועלתי לך אחי היקר , יהי רצון שנזכה כולנו לשבת בישיבה וללמוד תורה. לא צריך ללמוד כל היום ולהתפלל כל היום , מותר לעשות הפסקות ומותר ליהנות בחיים , אבל חשוב שנזכור שההנאה היא משנית וקידוש החומר הוא העיקר , המטרה שלנו בעולם הזה היא לקדש את החומר , להפוך כל הנאה גשמית לתענוג רוחני. המון הצלחה בחיים
תגיות:
מה המטרה בחיים עולם האצילות עולם הבריאה עולם העשייה עולם היצירה עולם המלאכים עולם הנשמות השכינה מחיה את כל העולמות חכמה אדירה עולם המדיה צבעים
