מספר סידורי: 118965
שאלה:
אני בבית ספר דתי לאומי וברוך השם אני מתחזקת ומתחברת לזרם החרדי ולדרך של גדולי הדור ובניהם הרב עובדיה יוסף זצוק״ל, השבוע הרב בבית ספר דיבר על גיוס חרידים לצבא שהוא בעד זה כי זה לא פייר שהוא יילך לצבא והם לא , אמרתי לו שללמוד תורה זה מאוד חשוב וזה עוול להכריח נער שרוצה ללמוד תורה כל חייו ללכת לצבא הרב ענה לי תשובה שבלבלה אותי שיש דבר שנקרא מלחמת מצווה וכולם חייבים לצאת אליה כולל חתן מחדרו?

תשובה:
אחותי היקרה , יש הרבה חרדים שמוכנים לשרת בצבא כשהצבא יהיה צבא ה'והלוואי שנזכה לשרת בצבא ולהילחם מלחמת מצווה בצבא שיאפשר לנו להילחם בצורה מכובדת , מבלי שתהיה ערבובייה בין גברים לנשים והרמטכ"ל יהיה בן תורה אמיתי , בחינת משיח.

כרגע זה לא ממש המצב (בלשון המעטה) אז.. איך את מצפה מבני תורה שומרי עיניים , לשרת בצבא שבו בנות מסתובבות עם מכנס צמוד והאווירה רחוקה מלהיות אווירה תורנית שתאפשר ל-"חרדי" לשרת בצבא? , אני לא רוצה להמשיך ולפרט מה קורה בצבא היות ואני מכבד את הצבא ואיני חפץ לפגוע בכבוד המדינה ו\או אזרחיה , אבל אני כן מצפה שאחרים יבינו שמדובר בנושא רגיש , אי אפשר לקבל החלטה ולשנות תפיסת עולם של ציבור שלם ברגע אחד.

חוץ מזה , אני שמח לשמוע שאת מתחזקת ואני מאוד מכבד את דעת הרב שלך, אבל עם כל הכבוד לעניו"ד מי שצריך לעסוק בסוגיות הנ"ל ולהחליט אם יוצאים למלחמה או לא , היא לא הממשלה או הרב שלך. מי שיחליט אם לבטל תורה מאלפי בני אדם שמוסרים נפש על התורה הם גדולי הדור. אם כך יוחלט ע"י מועצת חכמי התורה , ראוי להתבטל לדעתם.

עלינו להתבטל לדעת גדולי הדור , ביניהם הרב עובדיה יוסף זצוק"ל והרב חיים קנייבסקי שליט"א והרב יהודה לייב שטיינמן שליט"א. בכל אופן זה עניין של השקפה. ואנו בטלים ומבוטלים לדעת מורנו ורבנו הרב עובדיה יוסף מרן מלכא זצוק"ל ולמועצת חכמי התורה.

אני בטוח שהרב עובדיה זצוק"ל הכיר טוב מאוד את אותה משנה וידע בדיוק מי צריך לשרת ואיפה. מי שיקבע מה פ'יר ומה לא פ'יר הם גדולי ישראל , לא רב בית הספר. (עם כל הכבוד)
בכל מקרה מדובר בסוגייה השקפתית לא פשוטה וראוי לתת לגדולי הדור לדון בה לא לנו.
ואם הרב שלך יצטט בפניך מדבריהם של הרב אברהם קוק זצ"ל ומדברי הרצי"ה אולי כדאי שתציגי בפניו את הטיעונים הבאים שתואמים את מציאות ימנו. 

המציאות של ימנו אינה דומה למציאות שעליה דברה המשנה.
(אתייחס למספר נקודות שהועלו ע"י הר"ש דביר)

א) אם כבר מחפשים אמת והולכים אחר המשנה והתורה בואו נלך עד הסוף ולא נתייחס רק לחלקים מהתורה. הרי כתוב בתורה: "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר" ואני שואל האם כשבנות ובנים משרתים בערבובייה שייך לומר עלינו שאנו בחינת: "והיה מחניך קדוש". הרי ה' הבטיח לשמור עלינו שנאמר: "כי ה' אלוהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אוייבך לפניך" (דברים כג', טו') אבל זה רק בתנאי ש... "לא יראה בך ערוות דבר" כי אם יראה בך "ערוות דבר" התוצאה ברורה וידועה: "ושב מאחריך".

ב) בתורה כתוב: "הבא להורגך השכם להורגו" וכי בצבא שלנו מיישמים את הכלל הזה? כאשר בשורות האוייב טרוריסטים יורים עלינו על מנת לפגוע בנו ללא אבחנה , אנו מחוייבים לפעול לפי נוהל מעצר חשוד ואם זה לא מועיל לירות באוויר , ואם גם זה לא מועיל לירות רק ברגליים וחלילה לנו מלסכן את חייו של האוייב. וצריך להיזהר לא לירות כשבאיזור עלולים להימצא אנשים אחרים (כל שכן תינוקות וילדים) בקיצור החיילים שלנו חוששים לירות משום שההשלכות המשפטיות של ירי ללא הצדקה , קשות מאוד. זו הסיבה שחיילים רבים נהרגו בטרם הצליחו להשיב אש רק בגלל פקודות הצבא ורחמנות על אכזרים , בניגוד גמור לציווי מפורש של "הבא להורגך השכם להורגו" ובניגוד לדברי המדרש המפורסם: "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים" (מדרש תנחומא פרשת מצורע)

ג) החיילים שלנו נלחמים בחירוף נפש ועושים כל שביכולתם תוך סכנת נפשות גמורה כדי ללכוד מחבלים ולשמור על אזרחי מדינת ישראל והממשלה ביום בהיר אחד קמה ומחליטה
ש....לשם "מחווה טובה" למדינות ערב , עלינו לשחרר מחבלים. במשך 10 שנים השתחררו יותר מאלף מחבלים. אחרי שהחיילים חירפו את נפשם וסיכנו את עצמם. וכי כל זה היה לשווא?

איך אפשר לשרת בצבא ולמסור נפש כשהממשלה ברצונה החופשי משחררת "מחבלים" !
אני מסכים שלפעמים אין ברירה וצריך להקריב (כמו במקרה של גלעד וכיוצב') אבל זה רק גורם לנו לחשוב פעמיים האם ע"פ ההלכה מותר לבן תורה לשרת בצבא שמשחרר מחבלים?

ד) השיקולים של ממשלת ישראל לא תמיד עולים בקנה אחד עם שיקולי התורה הקדושה.
פעמים רבות נקלעו חיילנו למצבי קרב שאילו המפקדים היו משתמשים אז נגד האויב בכח
התקפי , כמו מטוסים , או בכח ארטילריה , היו חוסכים בחיי אדם בחיי חיילנו. אבל מפני שיקולים זרים , כגון: "כיצד זה יראה בעיתונות המקומית והבינלאומית" החליטו שהקרב יתנהל ע"י חיל רגלי תוך סיכון חיילים שחשופים לסכנות ומארבים. כך קרה כאשר שר הבטחון משה דיין , נמנע מלהשתמש בחיל האוויר בכיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים ונהרגו אז כמאתיים מחיילנו. כך היה כאשר נהרג אל"מ דרור ויינברגר ועוד עשרים איש בסימטאות חברון מפני שלא פוצצו את הבתים הסמוכים על יושביהם הטרוריסטים כנהוג בעולם בעת מלחמה. והעניין הזה מפורסם בהרבה מקרים דומים. לכן כאשר יש לפעמים חוסר יחס הוגן כלפי הצלת חיי החיילים שלנו בגלל החלטת הדרג המדיני , ספק אם יש לזרז בחורים לשרת בצה"ל ולסכן את נפשם כדי להיראות טוב בעיני העולם. (עיין דבר דומה בשו"ת יחוה דעת , ח"ג סימן פד'. ואמנם יש לחלק כי שמא כדי להציל את כלל ישראל, יש חיוב גדול אפילו להיכנס לספק סכנה והכל תלוי לפי רמת הסכנה שההזנחה הנ"ל גורמת והדברים צריכים שיקול. ע"כ דבריו של הרב שמואל דביר הי"ו שראיתי לנכון לצרף כאן.

הרחבה נוספת בנושא: (מפי הרב שלמה סויסה)
אמרו רבותינו במסכת מכות (דף י עמוד א) א"ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב: (תהלים קכ"ב) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה. הרי לנו ש"דוד המלך" שהיה לוחם גדול מאוד, וכבש  ארצות רבות, ורוב חייו היה יוצא בראש הצבא, הבין את נחיצות לימוד התורה לצורך הצלחת המלמה, ולכן אמר: "מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה" – שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה. ידוע ידע "דוד המלך" שכל הצלחותיו בדה הקרב נזקפות אך ורק ללומדי התורה בזכותם עומנדים רגלינו במלחמה .

וראוי לידע שבספר שאלות ותשובות  ציץ אליעזר (חלק כ' סימן לא') הרב ביאר את מאמר רבותינו ז"ל  בסוטה שם: "אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה", שאין כוונת רבותינו  לומר שכולם יוצאים למלחמה, אפילו תלמידי חכמים, שזה אינו. כולם יוצאים למעט תלמידי חכמים ובטעות הזו טעה "אסא המלך" כדאיתא במסכת סוטה (ד' י' ע"א) דאסא נענש ברגליו, ודרש רבא: מפני מה נענש אסא ? מפני "שעשה אנגריא בתלמידי חכמים" שנאמר (מ"א ט"ו) והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי, מאי אין נקי אמר רב יהודה אמר רב אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. יעוין במהרש"א דמייתי לה מדכתיב השמיע את כל יהודה לרבות ת"ח ע"ש.

והגמ' אומרת שם:  "שאחזתו פדגרא", ופירש רש"י שם : שהוא חולי הוא שאוחז ברגלים, ובספר תשובה מאהבה (ח"ב תשובה שכ"ה סוף ה' טריפות) ביאר שלכן חלה במחלה זו "שאין לה רפואה" משום שאסא עשה אנגריא, וגרם בזיון תלמידי חכמים. וכבר אמרו חז"ל (שבת ד' קי"ט ע"ב)."כל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו"  ולכן חלה ברגליו במחלה זו, אשר עד היום לשוא הרבו כל רפואות, וצרי אין לה ע"ש.

ועוד אמרו רבותינו ז"ל במסכת נדרים (ד' ל"ב ע"א): אמר רב אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? "מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים"  שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו. ומפרש הר"ן "שהוליכן למלחמה" כדכתיב וירק את חניכיו דהיינו בני אדם שחנך לתורה.  ואותם לקח לצבא ולכן נענש.עכ"ד. הרי לפנינו שאף שמוציאים למלחמת מצוה "כלה מחדרה וכלה מחופתה" מכל מקום תלמידי חכמים פטורים מלצאת, מפני שלימוד תורתם מסייע לניצחון במלחמה.

ועוד אמרו רבותינו במסכת שבועות (דף לה עמוד ב) "כרמי שלי לפני האלף לך שלמה", שלמה לדידיה, "ומאתים לנוטרים את פריו" רבנן. וביאר בחידושי הריטב"א שעל כל אלף חיילים שגייס שלמה המלך לצבא, הקדיש מאתים ללימוד תורה. ובחידושי הר"ן כתב ששישית מהעם היו עוסקים בתורה. וכמדומני שאנו עדיין רחוקים מהמספר הזה, והלוואי  שנגיע לזה, ששישית מהעם, יהיו לומדי תורה

לסיכום: מי שראוי לעסוק בסוגיה זו הם גדולי ישראל החיים כיום , גדולי ישראל שמודעים למצב שבו אנו מצויים כיום ויודעים לפסוק כראוי למציאות שבה אנו חיים וכולי תקווה שנזכה כולנו לשרת בצבא ה' ולהילחם בכל מי שרק מנסה לפגוע בקדושת התורה העם והארץ. והכי חשוב שנדע כולנו להעריך את לימוד התורה ונבין שללמוד תורה לא פחות חשוב מלשרת בצבא. שהרי כבר לימדונו חז"ל: "ותלמוד תורה כנגד כולם" מי שחושב שמלחמות מנצחים עם רובים טועה , מלחמות מנצחים רק עם ה' יתברך , כל זמן שה' לא נמצא בצבאותינו מי ערב לנו? כשה' איתנו כל איתני הטבע עמנו וברגע אחד ה' יתברך יכול להפיל על אוייבנו מטר של אבני אלגביש מן השמים ולנטרל אותם בלי טנק או רובה אחד.

נ.ב - תראו מה קרה כשיום אחד ירד שלג בכמויות גדולות , כל מדינת ישראל נוטרלה , לא הצבא , לא המשטרה ולא חברת החשמל הצליחו לפתור את הבעיות בקלות , כל גורמי הבטחון עומדים חסרי אונים מול כוחו של הבורא. אם נסמוך על עצמנו לא נגיע רחוק ! "כוחי ועוצם ידי" , אם נסמוך על ה' אזי יקויים בנו , אלא ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' א-לוהינו נזכיר. יהי רצון שנזכה שיהיה שלום בינינו ואח"כ שלום בעולם ויבוא משיח בקרוב.

תגיות:
החרדים צריכים לשרת בצבא מלחמת רשות מלחמת מצווה זרם החרדי גדולי הדור הרב עובדיה יוסף זצוקל גיוס חרדים תלמוד תורה מלחמת מצווה חתן מחדרו