מותר לשמוע שירים בשביעי של פסח ובאיסרו חג?
מספר סידורי: 122106
שאלה:
שלום כבוד הרב רביד דבר ראשון תודה על השות הנפלא!!
אני כל כך אוהבת את התשובות בגובה העיניים שאתה נותן לנוער אתה ממש מיוחד!! אני מרגישה רגועה שתמיד יש לי את מי לשאול...
השאלה שלי היא: האם מותר לשמוע שירים במוצאי שביעי של פסח?
ומה הדין באסרו חג?
אני מקווה שתמיד יהיה לרב זמן וסבלנות בע"ה לענות על כל השאלות שיש לנו ולא נישאר בלי תשובה!!
תשובה:
אחותי היקרה, החל ממוצאי שביעי של פסח ראוי להתחיל לנהוג במנהגי האבלות ולא לשמוע מוזיקה , כפי שמובא באורח חיים סימן תצג', בהלכות ספירת העומר מוזכר "בין פסח לעצרת" או עד ל"ג בעומר, ויום אסרו חג כלול. שהרי ימי העומר חלים מיד אחרי פסח.
אולם, אם מדובר בשמחה של מצווה , או במנהג קדום שנוהג שנים (בהנחה שהוא מתקיים ע"פ ההלכה, בהפרדה, עם אוכל כשר וראוי ומוסיקה כשרה וראויה) יש מקום להקל בשמיעת מוסיקה.
במיוחד לאור העובדה שהיום שלמחרת פסח , שבועות וסוכות נחשב קצת יום טוב בא"י ובחוץ לארץ הוא יום טוב שני של גלויות. (ובגמרא הוא נקרא: "בריה דמועדא") ומהרי"ל כתב שנוהגים בו קצת שמחה ומרבים באכילה ושתיה (שו"ע או"ח סימן תכ"ט בהגהה)
רבי שניאור זלמן מלאדי כתב בש"ע שלו, כי אסרו חג של שבועות נחשב בזמן המקדש ליום טוב, ועכשיו למרות שחרב הבית , אסור בו הספד ותענית. לעומת זאת באסרו חג של פסח וסוכות מותר מעיקר הדין להתענות. אבל אין מתענים בגלל מנהג (עיין ליקוטי הלוי ע' 20 בהערה)
בתלמוד הירושלמי מסכת עבודה זרה פרק א' הלכה א' (דף ב עמ' א' במהדורת וילנא)
מובא שהימים שאחר המועד נחשבים לבניו "משום בריה דמועדא" וגם בהם חלה שמחה
ראייה לדבר ניתן למצוא גם בתלמוד הבבלי מסכת סוכה דף מה' עמוד ב'. וגם בשבלי הלקט השלם, סימן רסב' ניתן ללמוד שמותר לשמוח בו ולמעט בהספד ותענית.
כמו כן ראיתי תשובה שענה בנושא הרה"ג שלמה סויסה:
להלן תוכן הדברים: מעיקר הדין איסרו חג הוא חלק מימי העומר ואסור לשמוע בו שירים ע"י כלי נגינה, או דרך קלטות ודיסקים. אולם, המיקל לשמוע שירים באסרו חג יש לו על מה לסמוך. ובפרט בני מרוקו שנהגו להקל בזה . ובספר כי בא מועד (לרבי בנימין חותה עמוד מב) הביא בשם הגרי"ש אלישיב שהנוהגים לשמוע שירה בכלי נגינה בחג המימונה (במוצאי פסח) מותרים לשמוע ולהשמיע שירים אלו . וכן אשכנזי או ספרדי שאינו חוגג את חג המימונה, או שאינו נוהג לשמוע שירים במימונה רשאי לבא לביקור אצל הנוהג לחגוג חג זה ואין לו להימנע מכך מחמת שמיעת השירים. עכ"ל.
לסיכום: יש מי שמקל לשמוע מוסיקה בחגיגות המימונה ויש מי שמחמיר בזה מאוד ואוסר (הרב הגאון בן ציון מוצפי למשל אוסר זאת מכל וכל וכתב שאין לזה שום אסמכתא מהשו"ע
ויתכן שהוא סומך על הרמב"ם שלא הזכיר את דין אסרו חג כיום ייחודי. אולם , לעומתו הרמ"א על השו"ע (או"ח תכט',ב') כן התייחס ליום זה וקבע שיש להרבות בו אכילה ושתיה והמנהג הרווח היום הוא שביום זה אין אומרים תחנון ווידוי) לכן מי שנוהג לחגוג את המימונה ורוצה לשמוע שירים כשרים יש לו על מי שיסמוך , אבל אם אין שמחה של מצווה, חשוב לזכור שבאיסרו חג חלים כל דיני ספירת העומר וכשאין צורך של ממש , ראוי לחוש לדעת האוסרים. ובפרט באסרו חג.
נ.ב - פוק חזי מאי עמא דבר , היות ורואים אנו שכולם נוהגים לשמוע מוזיקה במוצאי פסח ובפרט בחגיגות המימונה וגם נראה שמותר לחדש בגד ו\או לשמוע מוסיקה לכן נהגו יהודי מרוקו, אלג'יריה, טוניס ולוב לחגוג מיד אחרי הפסח ואין לי ספק שיש להם על מה שיסמוכו.
תגיות:
שביעי של פסח איסרו חג הספר כי בא מועד הרב בנימין חותה לשמוע שירים מה הדין באיסרו חג זמן וסבלנות לפני שביעי של פסח
שאלה:
שלום כבוד הרב רביד דבר ראשון תודה על השות הנפלא!!
אני כל כך אוהבת את התשובות בגובה העיניים שאתה נותן לנוער אתה ממש מיוחד!! אני מרגישה רגועה שתמיד יש לי את מי לשאול...
השאלה שלי היא: האם מותר לשמוע שירים במוצאי שביעי של פסח?
ומה הדין באסרו חג?
אני מקווה שתמיד יהיה לרב זמן וסבלנות בע"ה לענות על כל השאלות שיש לנו ולא נישאר בלי תשובה!!
תשובה:
אחותי היקרה, החל ממוצאי שביעי של פסח ראוי להתחיל לנהוג במנהגי האבלות ולא לשמוע מוזיקה , כפי שמובא באורח חיים סימן תצג', בהלכות ספירת העומר מוזכר "בין פסח לעצרת" או עד ל"ג בעומר, ויום אסרו חג כלול. שהרי ימי העומר חלים מיד אחרי פסח.
אולם, אם מדובר בשמחה של מצווה , או במנהג קדום שנוהג שנים (בהנחה שהוא מתקיים ע"פ ההלכה, בהפרדה, עם אוכל כשר וראוי ומוסיקה כשרה וראויה) יש מקום להקל בשמיעת מוסיקה.
במיוחד לאור העובדה שהיום שלמחרת פסח , שבועות וסוכות נחשב קצת יום טוב בא"י ובחוץ לארץ הוא יום טוב שני של גלויות. (ובגמרא הוא נקרא: "בריה דמועדא") ומהרי"ל כתב שנוהגים בו קצת שמחה ומרבים באכילה ושתיה (שו"ע או"ח סימן תכ"ט בהגהה)
רבי שניאור זלמן מלאדי כתב בש"ע שלו, כי אסרו חג של שבועות נחשב בזמן המקדש ליום טוב, ועכשיו למרות שחרב הבית , אסור בו הספד ותענית. לעומת זאת באסרו חג של פסח וסוכות מותר מעיקר הדין להתענות. אבל אין מתענים בגלל מנהג (עיין ליקוטי הלוי ע' 20 בהערה)
בתלמוד הירושלמי מסכת עבודה זרה פרק א' הלכה א' (דף ב עמ' א' במהדורת וילנא)
מובא שהימים שאחר המועד נחשבים לבניו "משום בריה דמועדא" וגם בהם חלה שמחה
ראייה לדבר ניתן למצוא גם בתלמוד הבבלי מסכת סוכה דף מה' עמוד ב'. וגם בשבלי הלקט השלם, סימן רסב' ניתן ללמוד שמותר לשמוח בו ולמעט בהספד ותענית.
כמו כן ראיתי תשובה שענה בנושא הרה"ג שלמה סויסה:
להלן תוכן הדברים: מעיקר הדין איסרו חג הוא חלק מימי העומר ואסור לשמוע בו שירים ע"י כלי נגינה, או דרך קלטות ודיסקים. אולם, המיקל לשמוע שירים באסרו חג יש לו על מה לסמוך. ובפרט בני מרוקו שנהגו להקל בזה . ובספר כי בא מועד (לרבי בנימין חותה עמוד מב) הביא בשם הגרי"ש אלישיב שהנוהגים לשמוע שירה בכלי נגינה בחג המימונה (במוצאי פסח) מותרים לשמוע ולהשמיע שירים אלו . וכן אשכנזי או ספרדי שאינו חוגג את חג המימונה, או שאינו נוהג לשמוע שירים במימונה רשאי לבא לביקור אצל הנוהג לחגוג חג זה ואין לו להימנע מכך מחמת שמיעת השירים. עכ"ל.
לסיכום: יש מי שמקל לשמוע מוסיקה בחגיגות המימונה ויש מי שמחמיר בזה מאוד ואוסר (הרב הגאון בן ציון מוצפי למשל אוסר זאת מכל וכל וכתב שאין לזה שום אסמכתא מהשו"ע
ויתכן שהוא סומך על הרמב"ם שלא הזכיר את דין אסרו חג כיום ייחודי. אולם , לעומתו הרמ"א על השו"ע (או"ח תכט',ב') כן התייחס ליום זה וקבע שיש להרבות בו אכילה ושתיה והמנהג הרווח היום הוא שביום זה אין אומרים תחנון ווידוי) לכן מי שנוהג לחגוג את המימונה ורוצה לשמוע שירים כשרים יש לו על מי שיסמוך , אבל אם אין שמחה של מצווה, חשוב לזכור שבאיסרו חג חלים כל דיני ספירת העומר וכשאין צורך של ממש , ראוי לחוש לדעת האוסרים. ובפרט באסרו חג.
נ.ב - פוק חזי מאי עמא דבר , היות ורואים אנו שכולם נוהגים לשמוע מוזיקה במוצאי פסח ובפרט בחגיגות המימונה וגם נראה שמותר לחדש בגד ו\או לשמוע מוסיקה לכן נהגו יהודי מרוקו, אלג'יריה, טוניס ולוב לחגוג מיד אחרי הפסח ואין לי ספק שיש להם על מה שיסמוכו.
תגיות:
שביעי של פסח איסרו חג הספר כי בא מועד הרב בנימין חותה לשמוע שירים מה הדין באיסרו חג זמן וסבלנות לפני שביעי של פסח