אחותי היקרה , פסק הרמב"ם (על פי הגמרא במסכת מועד קטן)"והמכה בנו גדול מנדין אותו, שהרי הוא עובר על ולפני עיוור לא תתן מכשול", התורה לא מחנכת אותנו לאלימות. הכי קל לבוא ולומר: "חוסך שבטו שונא בנו" ולהסביר כמה חשוב להציב לילד גבולות ברורים ולפעמים לגעור בו ואפילו להכות בעדינות את ילדו הקטן כדי לחנכו וכיוצב' , אבל חשוב שלא נשכח את המשך הפסוק: "ואוהבו... שיחרו מוסר" דהיינו מי שאוהב את ילדיו צריך לדעת לדבר אל השכל הבריא שלהם , לתת להם מוסר באהבה , ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. מי שבאמת רוצה להשפיע על הילד שלו שיגדל להיות אבא הגון, צריך לשמש לו דוגמא אישית טובה , רגועה , יציבה , תורנית , אוהבת דואגת ותומכת. (צירפתי הרצאה מרתקת בסוף התגובה בנושא סבלנות והרמת ידיים על ילדים , כדאי מאוד שתצפה בה, ההרצאה שבה אני מרים ספר כחול ביד) 

כל הכועס כל מיני גהינם שולטים בו.
אני באופן אישי נגד הרמת יד על ילדים , בטח ובטח לא כשמה שמניע את האב היא מידת הכעס. לא לחינם אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינם שולטים בו"
מי שבאמת אוהב את הילדים שלו , צריך לדאוג להעביר להם הרבה מוסר מעומק הלב, מוסר שיוצא מהלב נכנס אל הלב , המוסר מיישר את האדם , המכה נותנת פתרון זמני לעניו"ד. זה באמת לא פשוט להתמודד עם הנוער בדור הזה, בילקוט יוסף סימן רמ' מובאים שלושה סעיפים שעשויים לעזור לך להבין עד כמה חשובה מצוות כיבוד הורים.

עד היכן מוראם?
היה הבן לבוש בגדים נאים ביותר, ויושב בראש הקהל, ובאו אביו או אמו וקרעו בגדיו, והכוהו על ראשו, וירקו בפניו, לא יכלים אותם, אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך. וגם אסור לו לדבר כנגדם, ואם מדבר נגדם עובר על מצות מורא אב ואם. [ילקו''י כיבוד או''א פרק ה' ס''צ מהדורת תשס''א כרך א' עמוד תפב] 

אם אני חושב שאבא מגזים?
אם האב קרע את בגדיו של הבן, אף על פי שחייב לשתוק ולא להכלימו, מכל מקום אם האב מסרב לשלם לו עבור מה שקרע לו, מעיקר הדין מותר לו לתובעו לבית הדין, כדי שישלם לו. וכן אם אביו הבטיח לו ממון אם ישא אשה פלונית, ואחר שנשאה חזר בו, מעיקר הדין יכול לתובעו לדין שיתן לו הממון כפי שהתחייב. אולם מצד חסידות נכון והגון שהבן לא יתבע את אביו לדין תורה. [אלא יקנה את תביעתו לאחרים]. ובכל מקרה נכון שיעשו שאלת חכם אם לתבוע את אביו לדין תורה או לא. [ילקו''י כיבוד או''א פ''ה עמ' תפד]

אם אני יכול לעצור אותו לפני שהוא יוצא מגידרו?
אם האב רוצה לקרוע לבן את בגדיו, והבן יכול למנוע זאת ממנו קודם שיעשה כן על ידי שיכלימנו, אפילו הכי לא יכלימו, אלא יבקש ממנו בדרך כבוד ותחנונים שלא יעשה כן. ומכל מקום רשאי הבן לסרב ליתן לאביו את הבגד אם רואה שרוצה לקורעו. אך לא יכלים אותו. וטוב שיעשה כן על ידי אחרים וכגון שיצוה להם שלא יניחוהו ליכנס למקום שיושב שם. [והיינו שמונע אותו שלא בדרך בזיון]. ומדת חסידות שלא למנוע מאביו לעשות כחפצו, ואחר כך יתבענו לשלם עבור הנזק. ואם יהיה לאב צער גדול יותר בכך שיתבענו לדין, אין להחמיר, אלא ימנע מאביו לקרוע את בגדיו.

לסיכום: ראינו עד כמה חשובה מצוות כיבוד הורים וכמה צריך אדם להשתדל לא לפגוע בכבוד הוריו , גם כשמדובר בסיטואציות לא פשוטות . מצד שני ברור מעבר לכל ספק שכל אדם שמרגיש שהוא מצוי בסכנה , לא רק שהוא צריך , הוא חייב לדווח על כך לגורמים המוסמכים. הגורמים המוסמכים הם אלה שיחליטו אם האב פעל כשורה או שמא זקוק הוא להסתכלות וכיוצב'. אולם , כדי לא להגיע למצב של פגיעה חמורה בכבוד האב , ראוי לכל בר דעת להיוועץ עם דעת תורה בטרם יפנה לגורמים המוסמכים כדי לברר איך וכיצד יש לעשות את הדבר בצורה שתגרום הכי פחות נזק לשני הצדדים.

   
   
...