קינאה - איך מתמודדים עם קנאה???
מספר סידורי: 122767
שאלה:
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול איך אפשר להוציא את הקנאה מהלב? אני מרגישה שאני לא יכולה יותר, נמאס לי מההרגשה הזאת, זה לא שאני לא מאמינה בעצמי , אני פשוט קנאית. בהזדמנות זו אני רוצה לשבח אותך על קידוש ה' שלך
תשובה:
אחותי היקרה , תודה רבה על השבח והפרגון. בנוגע לשאלה ששאלת על הקנאה
זו באמת שאלה לא פשוטה,הקנאה היא באמת מידה רעה , שהורסת כל חלקה טובה.
לא לחינם אמרו חז"ל: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"
(פרקי אבות - ד',כח') כדי להתגבר עליה צריך פשוט להאמין שהכל נעשה ברצון ה'.
כל מה שה' יתברך נותן לנו או לא נותן לנו , מכוון מראש , לטובתנו ולצורך התיקון שלנו.
למה ילדים קטנים מקנאים יותר וגדולים מקנאים פחות?
לילדים קטנים באמת קשה להסביר איך לא לקנא , כי גם אם נסביר להם יהיה להם קשה מאוד להבין מושגים של "תיקון" או "הסתפקות במועט" , כל זמן שהחלק הקוגנטיבי לא מספיק מפותח, קשה להם להבין דברים שלמבוגרים ברורים מאליהם.
באותה מידה פועלים הדברים בצורה רוחנית , בעל תשובה הוא תינוק שנשבה , הוא עדיין לא מסוגל להבין איך חושב "הצדיק" הקוגניציה הרוחנית שלו לא מספיק מפותחת
הוא עדיין תינוק "שנשבה" ולכן קשה לו לא לקנא , אדם שזכה לעבוד על מידת הקנאה נמצא במדרגה גבוהה יותר. כל אדם יכול לבחון את עצמו ולראות היכן הוא עומד בסולם הקנאה , ככל שיקנא פחות באחרים יעיד הדבר על רמתו הרוחנית הגבוהה , למעט קנאה אחת שהיא מותרת ורצויה והיא קנאת סופרים ,כי "קנאת סופרים תרבה חכמה".
אסור לאב להפלות בין בניו ולגרום להם לקנא אחד בשני.
לכן חשוב מאוד לדאוג שהילדים לא יקנאו אחד בשני , לא להפלות אותם לרעה ,
ת'כלס בשטח איך מתמודדים עם קנאה?
משנים את דפוסי החשיבה , מכניסים לעצמנו טוב טוב לראש שלא כל מה שיש לאחר צריך להיות גם לי , ואם אני כל כך חושק במה שיש לאחרים , אז חשוב שנזכור שזו עסקת חבילה , כלפי חוץ אנחנו רואים רק את האושר של הצד השני , את הכסף , התענוגות , החיים הטובים , העושר , אף אחד לא רואה את הריבים , התככים , הדאגות , הצרות , הבעיות הבריאותיות האישיות של כל אחד , המשברים שיש לאחר בחייו. אמר מי שאמר "הדשא של השכן ירוק יותר , כי מזבלים אותו טוב יותר" חח.
וגם אם יש אנשים שהחיים שלהם דבש והם עשירים גדולים ומוצלחים גדולים עם חיי משפחה מפוארים , שיהיה להם לבריאות. אני לא מקנא בהם , כי אני יודע שהכל מאת השם ואם כך רצה ה' סימן שזה מה שמגיע להם (לטוב או לרע בחינת: "עושר שמור לבעליו לרעתו" ח"ו) ואם לי אין את זה סימן שזה לא משהו שמגיע לי.
דוגמאות קיצוניות רק לצורך המחשה (בלי להכליל)
הוא עשיר אבל הוא התגרש שלוש פעמים ואין לו ילדים , נו... מה שווה עושר בלי אושר?
הוא יפה תואר אבל הוא כעסן גדול,יש לו פיוז קצר והוא אלים, מה שווה יופי בלי אופי?
יש אנשים ויש אנשים...
יש אנשים שיש להם זיכרון טוב אבל יכולת ביטוי נמוכה
יש אנשים שיש להם יכולת ביטוי מעולה אבל אין להם זיכרון טוב
יש אנשים שמסוגלים לנהל חברה גדולה אבל את הבית שלהם הם לא מצליחים לנהל
יש אנשים שכל העולם מקשיב להם , חוץ מהמשפחה שלהם...
מי שלא עובד על עצמו לפני החתונה סובל מאוד אחרי החתונה.
כל מי שלא עבד על המידה הרעה הזאת (הקנאה) סופו שהצטער אחרי החתונה
תמיד עשה השוואות , תמיד חיפש בנות יפות יותר , אנשים מוצלחים יותר , מה שגרם לו להתגרש מאשתו ולחפש אחרת , לעזוב את מקום עבודתו היציב והבטוח ולחפש ריגוש
בקיצור , הקנאה הורסת כל חלקה טובה בחיים , כדאי מאד לעבוד על המידה הזאת.
דוגמא מזעזעת להרס חיי הנישואין בגלל קנאה: "אני נשואה אבל חושבת על אחרים"
כל אחד נולד עם חוש מיוחד אחד לתקן את תיקונו בעולם.
יש אנשים פרקטיים שיש להם כשרון בידיים , אנשים מעשיים.
ויש אנשי רוח , אינטלקטואליים, שיש להם כח בחשיבה, בדיבור וכיוצב'.
אדם חכם הוא אדם שמכיר את מקומו. בחינת: "איזהו עשיר השמח בחלקו"
אם ה' יתברך החליט שאני אראה כך , סימן שעם המראה הזה אצליח לתקן את
התיקון שלי בעולם בצורה הטובה ביותר. עלינו להאמין בזה עומק הלב כי זו האמת!
לסיכום: עלינו להתחזק באמונה שהכל מושגח והכל לטובה , איך עושים את זה? בדיוק כמו שמפתחים שרירים , ע"י אימוני כושר , כך מפתחים שרירים רוחניים ע"י אימוני רוח. מי שיעבוד על עצמו וילמד להסתפק במה שיש לו בחינת: "איזהו עשיר השמח בחלקו", יזכה לשמחה אמיתית , מי שלא יעבוד על עצמו וכל הזמן יתקנא באחרים , לעולם לא יצליח לשמוח , כל חייו יהיו "מרמור אחד גדול" לא חבל? הגיע הזמן לחייך ולסמוך על ה' שהכל לטובה ואם כך ה' רצה שאחיה בעולם , סימן שזה לטובתי ולצורך התיקון שלי.
אם נשכיל להפוך ל-"צדיקים" ולא נישאר בגדר "תינוק שנשבה" נצליח לפתח את הקוגניציה הרוחנית שלנו ונזכה לראות את העולם מזווית אחרת , רק אז נפסיק לקנא קנאה שלילית וננצל את יצר הקנאה שלנו לקנא קנאת ה' או לקנא בחכמים (קנאת סופרים)
טיפ נוסף מהגמרא להצליח להוציא את הקנאה הוא פשוט לאכול שום חחח
כדברי חז"ל: "מכניס אהבה ומוציא את הקנאה" (בבא קמא פ"ב, ע"א). אני אישית מציע
לא לאכול יותר מדיי , כי הוא מוציא גם דברים אחרים (ריח) חח בהצלחה בכל מקרה.
.
תגיות:
קנאה קנאת סופרים להוציא את הקנאה מכניס את האהבה קנאית קוגניציה רוחנית קוגנטיבי ילדים קטנים תיקון הסתפקות במועט עושר בלי אושר יופי בלי אופי
שאלה:
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול איך אפשר להוציא את הקנאה מהלב? אני מרגישה שאני לא יכולה יותר, נמאס לי מההרגשה הזאת, זה לא שאני לא מאמינה בעצמי , אני פשוט קנאית. בהזדמנות זו אני רוצה לשבח אותך על קידוש ה' שלך
תשובה:
אחותי היקרה , תודה רבה על השבח והפרגון. בנוגע לשאלה ששאלת על הקנאה
זו באמת שאלה לא פשוטה,הקנאה היא באמת מידה רעה , שהורסת כל חלקה טובה.
לא לחינם אמרו חז"ל: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"
(פרקי אבות - ד',כח') כדי להתגבר עליה צריך פשוט להאמין שהכל נעשה ברצון ה'.
כל מה שה' יתברך נותן לנו או לא נותן לנו , מכוון מראש , לטובתנו ולצורך התיקון שלנו.
למה ילדים קטנים מקנאים יותר וגדולים מקנאים פחות?
לילדים קטנים באמת קשה להסביר איך לא לקנא , כי גם אם נסביר להם יהיה להם קשה מאוד להבין מושגים של "תיקון" או "הסתפקות במועט" , כל זמן שהחלק הקוגנטיבי לא מספיק מפותח, קשה להם להבין דברים שלמבוגרים ברורים מאליהם.
באותה מידה פועלים הדברים בצורה רוחנית , בעל תשובה הוא תינוק שנשבה , הוא עדיין לא מסוגל להבין איך חושב "הצדיק" הקוגניציה הרוחנית שלו לא מספיק מפותחת
הוא עדיין תינוק "שנשבה" ולכן קשה לו לא לקנא , אדם שזכה לעבוד על מידת הקנאה נמצא במדרגה גבוהה יותר. כל אדם יכול לבחון את עצמו ולראות היכן הוא עומד בסולם הקנאה , ככל שיקנא פחות באחרים יעיד הדבר על רמתו הרוחנית הגבוהה , למעט קנאה אחת שהיא מותרת ורצויה והיא קנאת סופרים ,כי "קנאת סופרים תרבה חכמה".
אסור לאב להפלות בין בניו ולגרום להם לקנא אחד בשני.
לכן חשוב מאוד לדאוג שהילדים לא יקנאו אחד בשני , לא להפלות אותם לרעה ,
לא לחינם אמרו רבותינו ז"ל בגמרא במסכת שבת דף י' עמוד ב': "לעולם אל ישנה (לא יפלה) אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים כסף מילת (כתונת הפסים) שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.
ת'כלס בשטח איך מתמודדים עם קנאה?
משנים את דפוסי החשיבה , מכניסים לעצמנו טוב טוב לראש שלא כל מה שיש לאחר צריך להיות גם לי , ואם אני כל כך חושק במה שיש לאחרים , אז חשוב שנזכור שזו עסקת חבילה , כלפי חוץ אנחנו רואים רק את האושר של הצד השני , את הכסף , התענוגות , החיים הטובים , העושר , אף אחד לא רואה את הריבים , התככים , הדאגות , הצרות , הבעיות הבריאותיות האישיות של כל אחד , המשברים שיש לאחר בחייו. אמר מי שאמר "הדשא של השכן ירוק יותר , כי מזבלים אותו טוב יותר" חח.
וגם אם יש אנשים שהחיים שלהם דבש והם עשירים גדולים ומוצלחים גדולים עם חיי משפחה מפוארים , שיהיה להם לבריאות. אני לא מקנא בהם , כי אני יודע שהכל מאת השם ואם כך רצה ה' סימן שזה מה שמגיע להם (לטוב או לרע בחינת: "עושר שמור לבעליו לרעתו" ח"ו) ואם לי אין את זה סימן שזה לא משהו שמגיע לי.
דוגמאות קיצוניות רק לצורך המחשה (בלי להכליל)
הוא עשיר אבל הוא התגרש שלוש פעמים ואין לו ילדים , נו... מה שווה עושר בלי אושר?
הוא יפה תואר אבל הוא כעסן גדול,יש לו פיוז קצר והוא אלים, מה שווה יופי בלי אופי?
יש אנשים ויש אנשים...
יש אנשים שיש להם זיכרון טוב אבל יכולת ביטוי נמוכה
יש אנשים שיש להם יכולת ביטוי מעולה אבל אין להם זיכרון טוב
יש אנשים שמסוגלים לנהל חברה גדולה אבל את הבית שלהם הם לא מצליחים לנהל
יש אנשים שכל העולם מקשיב להם , חוץ מהמשפחה שלהם...
מי שלא עובד על עצמו לפני החתונה סובל מאוד אחרי החתונה.
כל מי שלא עבד על המידה הרעה הזאת (הקנאה) סופו שהצטער אחרי החתונה
תמיד עשה השוואות , תמיד חיפש בנות יפות יותר , אנשים מוצלחים יותר , מה שגרם לו להתגרש מאשתו ולחפש אחרת , לעזוב את מקום עבודתו היציב והבטוח ולחפש ריגוש
בקיצור , הקנאה הורסת כל חלקה טובה בחיים , כדאי מאד לעבוד על המידה הזאת.
דוגמא מזעזעת להרס חיי הנישואין בגלל קנאה: "אני נשואה אבל חושבת על אחרים"
כל אחד נולד עם חוש מיוחד אחד לתקן את תיקונו בעולם.
יש אנשים פרקטיים שיש להם כשרון בידיים , אנשים מעשיים.
ויש אנשי רוח , אינטלקטואליים, שיש להם כח בחשיבה, בדיבור וכיוצב'.
אדם חכם הוא אדם שמכיר את מקומו. בחינת: "איזהו עשיר השמח בחלקו"
אם ה' יתברך החליט שאני אראה כך , סימן שעם המראה הזה אצליח לתקן את
התיקון שלי בעולם בצורה הטובה ביותר. עלינו להאמין בזה עומק הלב כי זו האמת!
לסיכום: עלינו להתחזק באמונה שהכל מושגח והכל לטובה , איך עושים את זה? בדיוק כמו שמפתחים שרירים , ע"י אימוני כושר , כך מפתחים שרירים רוחניים ע"י אימוני רוח. מי שיעבוד על עצמו וילמד להסתפק במה שיש לו בחינת: "איזהו עשיר השמח בחלקו", יזכה לשמחה אמיתית , מי שלא יעבוד על עצמו וכל הזמן יתקנא באחרים , לעולם לא יצליח לשמוח , כל חייו יהיו "מרמור אחד גדול" לא חבל? הגיע הזמן לחייך ולסמוך על ה' שהכל לטובה ואם כך ה' רצה שאחיה בעולם , סימן שזה לטובתי ולצורך התיקון שלי.
אם נשכיל להפוך ל-"צדיקים" ולא נישאר בגדר "תינוק שנשבה" נצליח לפתח את הקוגניציה הרוחנית שלנו ונזכה לראות את העולם מזווית אחרת , רק אז נפסיק לקנא קנאה שלילית וננצל את יצר הקנאה שלנו לקנא קנאת ה' או לקנא בחכמים (קנאת סופרים)
טיפ נוסף מהגמרא להצליח להוציא את הקנאה הוא פשוט לאכול שום חחח
כדברי חז"ל: "מכניס אהבה ומוציא את הקנאה" (בבא קמא פ"ב, ע"א). אני אישית מציע
לא לאכול יותר מדיי , כי הוא מוציא גם דברים אחרים (ריח) חח בהצלחה בכל מקרה.
.
תגיות:
קנאה קנאת סופרים להוציא את הקנאה מכניס את האהבה קנאית קוגניציה רוחנית קוגנטיבי ילדים קטנים תיקון הסתפקות במועט עושר בלי אושר יופי בלי אופי
