איך מכשירים כלי זכוכית? מה זה הגעלה?
מספר סידורי: 43799
שאלה:
תודה רביד על הכל !!!!! כמה זמן אני צריכה להגעיל כוסות זכוכית במים רותחים ?!
תשובה:
בדורות קודמים, כלי הזכוכית לא היו כל כך חזקים כמו היום, ולא היו סובלים משקאות רותחים בכלל והיו מתנפצים מהחום אם לא היו מכניסים בו מתכת שתמשוך את החום ותמנע מהזכוכית להתנפץ, ועל כן, בסוג כזה של זכוכית יתכן שהיו אומרים שאינו בולע ברותח. אבל מדברי ה'בן איש חי' רואים שהזכוכית בולעת, ולמרות הקושיות שהקשו עליו, מיושבים הדברים וכדלקמן. כתב הבא"ח (צו אות י"ד): כלי זכוכית לשימוש בצונן, ניתן להגעילם על ידי עירוי ג' ימים. אבל אם נשתמש בהם לחמין - אין מועילה להם הגעלה - משמע מדבריו שכלי זכוכית בולע. יש שטענו כנגדו על חומרתו, שהרי מרן כתב שכלי זכוכית אינם בולעים. אך נעלם מהם רמב"ם מפורש, וז"ל (פי"ז מהלכות מאכלות אסורות הלכה ג'): "הלוקח כלי תשמיש סעודה מן העכו"ם מכלי מתכות וכלי זכוכית דברים שלא נשתמש בהן כל עיקר מטבילן במי מקוה ואחר כך יהיו מותרין לאכול בהן ולשתות. ודברים שנשתמש בהן ע"י צונן כגון כוסות וצלוחיות וקיתוניות מדיחן ומטבילן והן מותרות. ודברים שנשתמש בהן על ידי חמין כגון יורות וקומקמוסין ומחממי חמין מגעילן ומטבילן והן מותרין".
דהיינו, לדעת הרמב"ם כלי זכוכית בולעים, ובעקבותיו כתב הבא"ח את דבריו שבולעים. וכיון שרמב"ם זה לא הוזכר בהלכות פסח אלא בהלכות מאכלות אסורות, על כן נעלם מעיניהם. אולם לדעת בא"ח להחמיר כסברת הרמ"א (להלן) שלא מועיל להם הגעלה אם בלעו חם. אם יבוא מאן דהוא בטענה שמא נפלה טעות דפוס ברמב"ם, כבר כתב הרב קפאח ע"ה: "כלי זכוכית וכלי מתכות - דברי רבנו ברורים, פתח בחומר כלי מתכת וכלי זכוכית ואח"כ דן בשימושם והכשרם. ולעולם, דין כלי זכוכית כדין כלי מתכות שבולעים. ואין להקל בכלי זכוכית וכ"כ הרמב"ם בפירוש המשניות במסכת ע"ז דף ע"ה - ע"ו". ז"ל השו"ע (סי' תנא סעי' כ"ו): "כלי זכוכית אפי' מכניסם לקיום ואפי' משתמש בהם בחמין אין צריכים שום הכשר (וזה בניגוד לדברי הרמב"ם) שאינם בולעים ובשטיפה בעלמא סגי להו". והוסיף הרמ"א וכתב: "ויש מחמירים ואומרים דכלי זכוכית אפי' הגעלה לא מהני להו, וכן המנהג באשכנז ובמדינות אלו" (ועיין לכה"ח ולמש"ב שם).
אפשר שבדורו של הרמב"ם השימוש בכלי זכוכית היה בכלי שני או שלישי, ודאי שניתן להגעילם. אבל בכוסות של דורנו שרוב שימושם במים רותחים, אין מועיל להם כל הגעלה. מעשה שהיה באדם אחד שאמר שהוא קנה כוס זכוכית והשתמש בה במשך כמה שנים וצבעה השתנה. הלך לחכם אחד ואמר לו: כבוד הרב, אמרת שכוס אינו בולע. וא"כ מדוע בכוס שלי השתנה הצבע, כנראה שהוא בלע. ענה לו הרב: אינה דומה הכוס שלך לשאר כוסות, אפשר שהשימוש שלך היה בחום וכדו'.
לדעת האשכנזים יש הבדל באופן השימוש (קר\חם)
כלי זכוכית למשקה קר , כגון: בקבוק בירה או כוסות - ידיחם היטב מכל חמץ הדבוק בהם וישטפם, ויניחם בקערת מים, וכל כ"ד שעות יחליף את המים, וזאת במשך ג' ימים - וזה נקרא "עירוי". כוסות למשקה חם - נוהגים להחמיר, ולא מכשירים אותם (עיין לכה"ח סי' תנא ס"ק רצ"ג משם ר"ז). לקריאת חומר נוסף בנושא היכנסי לאתר ישיבה משם ציטטתי את הקטע: "הכשרת כלים לפסח"
לסיכום: יש מי שסובר שכלי הזכוכית של ימנו כן בולעים ועובדה שפעמים נשתנה צבעם
לדעת הספרדים: מותר להשתמש בכלי זכוכית ואינם בולעים ואפילו אם השתמש בהם אדם בחם והכשרם הוא בכך שינקם וישטפם במים. (ויש ספרדים שמחמירים בזה)
לדעת האשכנזים: יש להחמיר בדבר וראוי שיהיה סט נפרד של כלים לפסח.
בקיצור כל אחד ישאל את רבו המובהק שיורה לו הדרך. (בחינת עשה לך רב והסתלק מהספק)
תגיות:
כלי זכוכית איך מכשירים הגעלת כלים
שאלה:
תודה רביד על הכל !!!!! כמה זמן אני צריכה להגעיל כוסות זכוכית במים רותחים ?!
תשובה:
בדורות קודמים, כלי הזכוכית לא היו כל כך חזקים כמו היום, ולא היו סובלים משקאות רותחים בכלל והיו מתנפצים מהחום אם לא היו מכניסים בו מתכת שתמשוך את החום ותמנע מהזכוכית להתנפץ, ועל כן, בסוג כזה של זכוכית יתכן שהיו אומרים שאינו בולע ברותח. אבל מדברי ה'בן איש חי' רואים שהזכוכית בולעת, ולמרות הקושיות שהקשו עליו, מיושבים הדברים וכדלקמן. כתב הבא"ח (צו אות י"ד): כלי זכוכית לשימוש בצונן, ניתן להגעילם על ידי עירוי ג' ימים. אבל אם נשתמש בהם לחמין - אין מועילה להם הגעלה - משמע מדבריו שכלי זכוכית בולע. יש שטענו כנגדו על חומרתו, שהרי מרן כתב שכלי זכוכית אינם בולעים. אך נעלם מהם רמב"ם מפורש, וז"ל (פי"ז מהלכות מאכלות אסורות הלכה ג'): "הלוקח כלי תשמיש סעודה מן העכו"ם מכלי מתכות וכלי זכוכית דברים שלא נשתמש בהן כל עיקר מטבילן במי מקוה ואחר כך יהיו מותרין לאכול בהן ולשתות. ודברים שנשתמש בהן ע"י צונן כגון כוסות וצלוחיות וקיתוניות מדיחן ומטבילן והן מותרות. ודברים שנשתמש בהן על ידי חמין כגון יורות וקומקמוסין ומחממי חמין מגעילן ומטבילן והן מותרין".
דהיינו, לדעת הרמב"ם כלי זכוכית בולעים, ובעקבותיו כתב הבא"ח את דבריו שבולעים. וכיון שרמב"ם זה לא הוזכר בהלכות פסח אלא בהלכות מאכלות אסורות, על כן נעלם מעיניהם. אולם לדעת בא"ח להחמיר כסברת הרמ"א (להלן) שלא מועיל להם הגעלה אם בלעו חם. אם יבוא מאן דהוא בטענה שמא נפלה טעות דפוס ברמב"ם, כבר כתב הרב קפאח ע"ה: "כלי זכוכית וכלי מתכות - דברי רבנו ברורים, פתח בחומר כלי מתכת וכלי זכוכית ואח"כ דן בשימושם והכשרם. ולעולם, דין כלי זכוכית כדין כלי מתכות שבולעים. ואין להקל בכלי זכוכית וכ"כ הרמב"ם בפירוש המשניות במסכת ע"ז דף ע"ה - ע"ו". ז"ל השו"ע (סי' תנא סעי' כ"ו): "כלי זכוכית אפי' מכניסם לקיום ואפי' משתמש בהם בחמין אין צריכים שום הכשר (וזה בניגוד לדברי הרמב"ם) שאינם בולעים ובשטיפה בעלמא סגי להו". והוסיף הרמ"א וכתב: "ויש מחמירים ואומרים דכלי זכוכית אפי' הגעלה לא מהני להו, וכן המנהג באשכנז ובמדינות אלו" (ועיין לכה"ח ולמש"ב שם).
אפשר שבדורו של הרמב"ם השימוש בכלי זכוכית היה בכלי שני או שלישי, ודאי שניתן להגעילם. אבל בכוסות של דורנו שרוב שימושם במים רותחים, אין מועיל להם כל הגעלה. מעשה שהיה באדם אחד שאמר שהוא קנה כוס זכוכית והשתמש בה במשך כמה שנים וצבעה השתנה. הלך לחכם אחד ואמר לו: כבוד הרב, אמרת שכוס אינו בולע. וא"כ מדוע בכוס שלי השתנה הצבע, כנראה שהוא בלע. ענה לו הרב: אינה דומה הכוס שלך לשאר כוסות, אפשר שהשימוש שלך היה בחום וכדו'.
לדעת האשכנזים יש הבדל באופן השימוש (קר\חם)
כלי זכוכית למשקה קר , כגון: בקבוק בירה או כוסות - ידיחם היטב מכל חמץ הדבוק בהם וישטפם, ויניחם בקערת מים, וכל כ"ד שעות יחליף את המים, וזאת במשך ג' ימים - וזה נקרא "עירוי". כוסות למשקה חם - נוהגים להחמיר, ולא מכשירים אותם (עיין לכה"ח סי' תנא ס"ק רצ"ג משם ר"ז). לקריאת חומר נוסף בנושא היכנסי לאתר ישיבה משם ציטטתי את הקטע: "הכשרת כלים לפסח"
לסיכום: יש מי שסובר שכלי הזכוכית של ימנו כן בולעים ועובדה שפעמים נשתנה צבעם
לדעת הספרדים: מותר להשתמש בכלי זכוכית ואינם בולעים ואפילו אם השתמש בהם אדם בחם והכשרם הוא בכך שינקם וישטפם במים. (ויש ספרדים שמחמירים בזה)
לדעת האשכנזים: יש להחמיר בדבר וראוי שיהיה סט נפרד של כלים לפסח.
בקיצור כל אחד ישאל את רבו המובהק שיורה לו הדרך. (בחינת עשה לך רב והסתלק מהספק)
תגיות:
כלי זכוכית איך מכשירים הגעלת כלים
