איך אפשר להינצל מן הכעס? אני כעסן אלים שזקוק לעזרה
מספר סידורי: 56789
שאלה:
כבוד הרב רביד, אני צריך מכבודו עזרה דחופה ממש !!! בקשר לעוון הכעס אני מרגיש שזה אחד מהתיקונים שלי אני כמעט כועס על כל דבר שקורה אני ממש מנסה להתגבר אני שומר ברית אבל הכעס מפריע לי בעבודת ה' אני יודע שזה מהגאווה מה לעשות? אפשר טיפים? איך אפשר להינצל מעוון הכעס? אם עכשיו כשאני צעיר זה קשה לי מה יהיה אחרי החתונה? אני לא רוצה להרוס את המשפחה שלי, אני לא רוצה להיות בעל אלים, אני רוצה שתעזור לי כבר עכשיו לעבוד על עצמי ולשבור את המידה הרעה הזאת בבקשה תן לי טיפים טובים ועצות טובות אל תענה בקצרה זה חשוב לי מאוד ואני בטוח שזה יועיל גם להרבה אנשים אחרים. תודה רבה מראש.
תשובה:
אחי היקר, בראש ובראשונה כל הכבוד לך שזכית לזהות תכונה שלילית ולרצות לטפל בה , כעת ננסה להבין מה קורה כשכועסים ואולי בזכות התובנות שאנסה להעביר לך תזכה לחשוב פעמיים בפעם הבאה שתרצה לכעוס.
אחי היקר, דע לך שלכל אדם יש נפש, רוח ונשמה וכאשר אדם כועס , בכעסו הוא פשוט עוקר את הנשמה ממקומה הוא עוקר קדושה העליונה, ומשרה במקומה סטרא אחרא, ודאי זה הוא אדם שמרד באדונו, ואסור לקרב אליו ולהתחבר עמו, וזהו 'טורף נפשו באפו', שטורף ועוקר נפשו מחמת כעסו ומשרה בעצמו אל זר, ועליו כתוב 'חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו'. (כך ראיתי בזוהר בפרשת תצווה עמוד קפ'ב) עד כדי כך שהסבא מקלם הזהיר ואמר שכל הכועס בשבת הרי הוא מבעיר את אש הגהינום. (כך מובא בכתבי הסבא מקלם, בני ברק תשד"ם, עמ' קיח')
ר' יוסף ג'יקטיליה מגדולי המקובלים בספרד, משווה את הכעס לפירצה שקוראת לגנב "ואם הוא כועס הרי מצא יצר הרע פרצה להיכנס לפתותו לעשות עבירות, שהרי הכעס הוא סיבת המריבות והמכות והרציחות ויציאה מן הדת, וזהו מה שאמרו חז"ל: "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה".
הרמח"ל (בעל מסילת ישרים) כותב שלפעמים הכעס מונע ע"י דחפים של נקמה: "כי האדם מרגיש מאוד בעלבונותיו ומצטער צער גדול, והנקמה לו מתוקה מדבש, כי היא מנוחתו לבדה. על כן לשיהיה בכוחו לעזוב מה שטבעו מכריח אותו יעבור על מידותיו ולא ישנא מי שהעיר בו השנאה ולא יִקּום ממנו בהזדמן לו שיוכל להינקם, ולא יטור לו, אלא את הכל ישכח ויסיר מלבו כאילו לא היה, חזק ואמיץ הוא. (מסילת ישרים פרק יא')
וראיתי שמובא באורחות צדיקים שכל הכועס מאבד את רחמנותו והופך להיות אכזרי , "אין המידה הזאת נמצאת אלא באנשים, אשר טבעם כטבע האריות שטורפים וחומסים. בעת אשר תחזק הנפש הכעסנית על האדם, אז בורחת מידת הרחמנות, והאכזריות מתגברת להרוס ולנתוץ, כדכתיב (משלי כז ד): "אכזריות חמה ושטף אף" - אין חימה כחימה של אכזריות; אבל במידת הבורא, יתברך, תמצא (חבקוק ג ב): "ברוגז רחם תזכור", אבל זה רחוק מן האדם לרחם בעת הכעס".
קול נמוך ושתיקה משתקים את הכעס אחי, להלן עצות טובות
א. לא להרים קול , להשתדל לדבר בקול נמוך. וכדברי הרמב"ן: "השתדל תמיד לדבר כל דבריך בנחת ,לכל אדם ובכל עת ובזה תנצל מן הכעס". (אגרת הרמב"ן)
ב. להשתדל לשתוק כשמרגיזים אותך , "סייג לחכמה שתיקה"
ג. תבין שהכל מאת ה' וכל מי שמכעיס אותך הוא רק ניסיון שעליך לעבור.
ד. תשתדל לא להסתכל בפניו של אדם כועס זה יעזור מאוד.
ה. צפה בקטעים הבאים: "עצה טובה" , "זה לא הוא זה הוא"
ו. אשמח אם תקרא כל יום פרק תהילים באתר ותכתוב לנו את שמך:"להוספת שם"
תגיות:
ר' יוסף ג'יקטיליה בזוהר בפרשת תצווה
שאלה:
כבוד הרב רביד, אני צריך מכבודו עזרה דחופה ממש !!! בקשר לעוון הכעס אני מרגיש שזה אחד מהתיקונים שלי אני כמעט כועס על כל דבר שקורה אני ממש מנסה להתגבר אני שומר ברית אבל הכעס מפריע לי בעבודת ה' אני יודע שזה מהגאווה מה לעשות? אפשר טיפים? איך אפשר להינצל מעוון הכעס? אם עכשיו כשאני צעיר זה קשה לי מה יהיה אחרי החתונה? אני לא רוצה להרוס את המשפחה שלי, אני לא רוצה להיות בעל אלים, אני רוצה שתעזור לי כבר עכשיו לעבוד על עצמי ולשבור את המידה הרעה הזאת בבקשה תן לי טיפים טובים ועצות טובות אל תענה בקצרה זה חשוב לי מאוד ואני בטוח שזה יועיל גם להרבה אנשים אחרים. תודה רבה מראש.
תשובה:
אחי היקר, בראש ובראשונה כל הכבוד לך שזכית לזהות תכונה שלילית ולרצות לטפל בה , כעת ננסה להבין מה קורה כשכועסים ואולי בזכות התובנות שאנסה להעביר לך תזכה לחשוב פעמיים בפעם הבאה שתרצה לכעוס.
אחי היקר, דע לך שלכל אדם יש נפש, רוח ונשמה וכאשר אדם כועס , בכעסו הוא פשוט עוקר את הנשמה ממקומה הוא עוקר קדושה העליונה, ומשרה במקומה סטרא אחרא, ודאי זה הוא אדם שמרד באדונו, ואסור לקרב אליו ולהתחבר עמו, וזהו 'טורף נפשו באפו', שטורף ועוקר נפשו מחמת כעסו ומשרה בעצמו אל זר, ועליו כתוב 'חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו'. (כך ראיתי בזוהר בפרשת תצווה עמוד קפ'ב) עד כדי כך שהסבא מקלם הזהיר ואמר שכל הכועס בשבת הרי הוא מבעיר את אש הגהינום. (כך מובא בכתבי הסבא מקלם, בני ברק תשד"ם, עמ' קיח')
ר' יוסף ג'יקטיליה מגדולי המקובלים בספרד, משווה את הכעס לפירצה שקוראת לגנב "ואם הוא כועס הרי מצא יצר הרע פרצה להיכנס לפתותו לעשות עבירות, שהרי הכעס הוא סיבת המריבות והמכות והרציחות ויציאה מן הדת, וזהו מה שאמרו חז"ל: "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה".
הרמח"ל (בעל מסילת ישרים) כותב שלפעמים הכעס מונע ע"י דחפים של נקמה: "כי האדם מרגיש מאוד בעלבונותיו ומצטער צער גדול, והנקמה לו מתוקה מדבש, כי היא מנוחתו לבדה. על כן לשיהיה בכוחו לעזוב מה שטבעו מכריח אותו יעבור על מידותיו ולא ישנא מי שהעיר בו השנאה ולא יִקּום ממנו בהזדמן לו שיוכל להינקם, ולא יטור לו, אלא את הכל ישכח ויסיר מלבו כאילו לא היה, חזק ואמיץ הוא. (מסילת ישרים פרק יא')
וראיתי שמובא באורחות צדיקים שכל הכועס מאבד את רחמנותו והופך להיות אכזרי , "אין המידה הזאת נמצאת אלא באנשים, אשר טבעם כטבע האריות שטורפים וחומסים. בעת אשר תחזק הנפש הכעסנית על האדם, אז בורחת מידת הרחמנות, והאכזריות מתגברת להרוס ולנתוץ, כדכתיב (משלי כז ד): "אכזריות חמה ושטף אף" - אין חימה כחימה של אכזריות; אבל במידת הבורא, יתברך, תמצא (חבקוק ג ב): "ברוגז רחם תזכור", אבל זה רחוק מן האדם לרחם בעת הכעס".
קול נמוך ושתיקה משתקים את הכעס אחי, להלן עצות טובות
א. לא להרים קול , להשתדל לדבר בקול נמוך. וכדברי הרמב"ן: "השתדל תמיד לדבר כל דבריך בנחת ,לכל אדם ובכל עת ובזה תנצל מן הכעס". (אגרת הרמב"ן)
ב. להשתדל לשתוק כשמרגיזים אותך , "סייג לחכמה שתיקה"
ג. תבין שהכל מאת ה' וכל מי שמכעיס אותך הוא רק ניסיון שעליך לעבור.
ד. תשתדל לא להסתכל בפניו של אדם כועס זה יעזור מאוד.
ה. צפה בקטעים הבאים: "עצה טובה" , "זה לא הוא זה הוא"
ו. אשמח אם תקרא כל יום פרק תהילים באתר ותכתוב לנו את שמך:"להוספת שם"
תפילות על הכעס מרבי נתן
ריבונו של עולם, אתה יודע את כל לבבי, אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב, שבעֵני מטובך וזכני להיות טוב לכל. ותכפר ותמחל ותסלח לי על כל הפגמים והקלקולים שגרמתי על-ידי עוון הכעס. ותצילני מעתה מן הכעס ומן הקפֵדות, שלא אבוא לידי כעס וקפֵדות לעולם. ותאיר עלי באור פניך, ותצוה ברחמיך להחזיר לי המוחין דקדושה שנסתלקו ממני על-ידי עוון הכעס, ותמשיך עלי צלם אלקים אור פני מלך חיים. עד אשר אזכה שיאיר בפני צלם אלקים. (ליקוטי תפילות נז')
ועזרנו וזכנו לשבֵּר מהרה מידת הכעס מאתנו, ואל יחר אפנו על שום דבר שבעולם, רק נזכה לברר ולהמתיק ולזכך העשן של החרון אף, עד שיהיה נעשה ממנו רוח ניחא, רוח אוירי, רוח דקדושה. ועל ידי זה יהיה נמשך רוחו של משיח עלינו. (ליקוטי תפילות סו')
ועזרנו וזכנו לשבֵּר מהרה מידת הכעס מאתנו, ואל יחר אפנו על שום דבר שבעולם, רק נזכה לברר ולהמתיק ולזכך העשן של החרון אף, עד שיהיה נעשה ממנו רוח ניחא, רוח אוירי, רוח דקדושה. ועל ידי זה יהיה נמשך רוחו של משיח עלינו. (ליקוטי תפילות סו')
תגיות:
ר' יוסף ג'יקטיליה בזוהר בפרשת תצווה