אני הולכת עם גרביים וצוחקים עלי בציבור הדתי לאומי ! מה לעשות?
שאלה:
שלום, אני בחורה(דתית לאומית) ששמה גרבים כבר יותר מ4 שנים. נוחחתי לדעת כי זה לא מקובל אצל הבנים ,"הדתיים לאומים", הם פשוט לא אוהבים זאת. אני מרגישה דחויה וכן "מפסידה" בשל זה, נכון אני יודעת שזה יותר צנוע.. .(ואיו לי קושי בללבוש את זה במובן של החום.. אלא בהסתכלות הלא נעימה של האנשים הסובבים אותי- שהם דתיים לאומים). אני ששבורה מהמחשבה מה לעשות?.. עד כמה זה חמור אם אוריד את הגרבים? האם מותר לי בכלל?
תשובה:
אוי ואבוי לנו שנערה דתיה מתביישת ללכת עם גרביים ומרגישה דחויה, את צריכה להתגאות בצניעות שלך, כבר אמר החפץ חיים זצוק"ל , סנטימטר בצניעותה של אשה הרי הוא קילומטר ביראת שמים של הילדים שלה, אל תוותרי על קדושתך ! אין דבר נפלא יותר מבת מלך ששומרת על צניעותה, בנות אחרות יכולות רק לקנא בך, את עושה קידוש שם שמים, חוץ מזה מדוע את מסתובבת עם הבנים, מה אכפת לך מה יגידו הבנים, את צריכה לחשוב רק מה יאמר ה' יתברך לא מה יגידו הבנים ! במקום שהבנים יסתכלו על הגרביים שלך, שישמרו את העיניים שלהם, אל תהיי שבורה, תתעודדי
ברוחך שזכית להיות בת מלך ולא להיות חפיפניקית שהולכת ברגליים גלויות וכפות רגליים חשופות ולק על אצבעות הרגליים כמו אותן חצופות שמכשילות את הרבים והולכות ברגליים גלויות וגם אם יבואו למצוא היתרים ולומר שמקום שבו אין דרך הבנות לכסות יש מי שיתיר, כולנו יודעים מה קורה בדור הזה, שבו הבנים מסתכלים ברגלי
הנשים ובאים לידי הנאה, כבר אמרו חז"ל: "כל המסתכל באצבע קטנה של אשה..."
את מוזמנת לצפות בשיעורים הבאים בהם אני מדבר על צניעות זה יעזור לך מאוד.
א) קידוש שם שמים, או חילול שם שמים - רביד נגר - לצפייה
ב) שיחה בנושא צניעות לנשים בלבד - רביד נגר - לצפייה
ג) הרב מוגרבי - שיחה על צניעות - לא לבעלי לב חלש
ד) הלכות צניעות - למי שרוצה לדעת מה מותר ומה אסור על פי ההלכה
אני מצוטט לך את סיפורה של סוליקה כפי שהובא באתר השבת, כדי שאולי תביני עד כמה מסרו אמותינו הקדושות נפש עבור הצניעות ותחליטי לבד, אם כדאי להוריד את הגרביים או למסור נפש ולא להתייחס לאותם נערים שמנסים להניא אותך מללכת בצניעות, שהרי גם אם מעיקר הדין יש מי שיתיר במקום שאין רגילים לכסות, הרי שבצניעות ראוי שנחמיר על עצמינו ולא נבוא לחפש היתרים !
להלן סיפורה המרגש של סוליקה:
בעיר טנג'יר שבמרוקו התגוררה משפחה יהודית בשם חג'וואל. אבי המשפחה היה יהודי כשר וירא שמים ועוסק במלאכתו באמונה. בתו הצעירה סוליקה, הייתה יפת תואר עד מאוד. "כל כבודה בת מלך פנימה" היה אביה נוהג לומר לה "ככל שתמנעי לצאת מהבית אל הרחוב כך ייטב לכולנו" ואכן, סוליקה הצנועה והחסודה קיבלה את דברי אביה באהבה ונמנעה ככל האפשר מלצאת אל הרחוב. בין יהודי טנג'יר התפרסמה הנערה סוליקה בטוב ליבה וביופי מידותיה שהאפילו אף על יופיה הנדיר. בנוסף לחוכמתה ופקחותה נודעה גם כבעלת יראת שמים נדירה. לא יפלא איפוא שכל משפחה יהודית בעיר טנג'יר התברכה בליבה בבת מופלאה כסוליקה.
דבריה התקיפים של הנערה הצעירה הדהימו את השופטים המוסלמים. הם לא שיערו בנפשם שהנערה תעדיף לההרג ובלבד שלא לבגוד באמונתה. השופטים דחו את משפטה למועד אחר וסוליקה הוחזרה אל הכלא. משהמשיכה סוליקה להתעקש שלא לעבור לדת האיסלם חרצו השופטים את גזר דינה להיהרג בחרב, והיא הועברה לעיר פס מקום מושבו של המלך, שם היו מוציאים להורג את הנידונים, לאחר שהמלך היה מאשר בחתימת ידו את גזר הדין.
"כן", השיבה הנערה בענוות חן, "אף הנסיך הודיע לי זאת. בחפץ לב הייתי מוסרת את דמי, את כל חיי, כדי להציל את אחיי היהודים. אולם, לא אחטא לאלוקי, אפילו כדי להחיש ישועה למשהו. אמור נא לי כבוד הרב", הוסיפה סוליקה ושאלה, "המותר לו ליהודי לרמוס את מצוות התורה, לבגוד בעמו ובאלוקיו למען הביא תועלת למישהו?"
לפני הוצאתה להורג, שוב ניסה הנסיך לדבר על ליבה: "שווי נא בנפשך" אמר לה הנסיך "מה תהיי מאושרת כאשר תקבלי על עצמך את דת האסלם. את תהיי המושלת בכל מדינת מרוקו, וכל חמודות לא אמנע ממך..."
תגיות:
גרביים סוליקה דחויה סיפור מרגש סיפורה המרגש סוליקה
