חזרתי בשאלה התחזקתי ועכשיו אני שוקלת שוב לוותר קשה לי
שאלה:
שלום רביד, חזרתי בשאלה לפני שנתיים בערך ואני עכשיו מיתחזקת אבל כל הזמן שוקלת לחזור שוב בשאלה כי לכל מקום שאני הולכת בבית ,בבצפר ,חברות, אומרים לי שהדת והמצוות לא בשבילי ועדיף לי כבר להיות חילוניה ואני חושבת שהם צודקים כי כשחזרתי בשאלה הייתי יותר שמחה והכל היה מותר ועכשיו כמעט הכל אסור ! איך אפשר לחיות כך כשכל דבר אסור?!? וגם קשה לי מאוד להאמין בקב"ה באמת שאני מנסה אבל לא הולך לי קשה לי מאוד איך אפשר להאמין במישהו שלא רואים? ואיך אפשר להתמודד עם הנסיונות? זה בלתי אפשרי! באמת!! אני מאוד מישתדלת ללכת לשיעורים בקביעות וללכת בצניעות אבל אני מרגישה שזה יותר מידי בישבילי כל התורה והמצוות לא ניראלי שזה באמת מתאים לי כי לא לכולם זה מתאים! אשמח לתשובה, תודה ושבוע טוב
תשובה:
כשחזרתי בשאלה הייתי יותר שמחה.
כשלא למדתי הייתי יותר שמח - זה אומר שאני צריך להפסיק ללמוד?
כשברחתי מבית הספר הייתי מאושר - זה אומר שזה נכון לברוח מבית ספר?
מי אמר שכל דבר שגורם לנו אושר ושמחה הוא המדד להצלחה? זה ממש לא אומר כלום.
אם כשחזרת בשאלה היית יותר שמחה , זה אומר שעדיף לזלזל בתורה? לחיות בלי תורה
בלי היסטוריה? בלי יהדות? בלי לכבד את רצון ה'? בלי שבת? בלי צניעות? בלי אמונה?
אמשול לך משל למה הדבר דומה ואם יש לך קצת מצפון אני מקווה שהלב שלך יבין.
איך את חושבת שמרגיש אבא שאחרי כל כך הרבה צער וייסורים , זכה להביא ילדים לעולם
ועשרות שנים הוא מחנך אותם בדרך ישרה , מגדל אותם , דואג לכל מחסורם , דואג שיהיה להם אוכל וקורת גג ואחרי כמה שנים , הילדים שלו בורחים מהבית , לא מכירים בו , לא מקשיבים לו , עושים מה שבא להם , לפעמים גם מזלזלים בו ח"ו , הם ניסו פעם לחזור הבייתה ולכבד את אבא שוב , אבל היה להם הרבה יותר כיף להתחצף , לברוח מהבית , לעשות מה שבא להם , לישון עד מאוחר , לא לקום בבוקר מוקדם , הם לא אוהבים שאומרים להם לשטוף כלים , הם לא אוהבים שאומרים להם לשמור על החדר נקי , הם רוצים לעשות מה שבא להם , כמה שבא להם , מתי שבא להם , גם אם אבא עצוב , מתגעגע ובוכה... כי הם רוצים לעשות מה שגורם להם להרגיש שמחה גדולה יותר.
מה דעתי על ילדים כאלה?
לדעתי השמחה שלהם היא שמחה של שקר , לדעתי הם כפויי טובה ואינם מעריכים את כל מה שההורים שלהם עשו עבורם , לדעתי הם לעולם לא יבינו כמה צער הם גורמים לאביהם
עד שגם הם לא ירגישו על בשרם , איך זה לגדל ילדים שאחרי כמה שנים בועטים בהורים שלהם , רק אחרי שהילדים שלהם גם יזלזלו בהם , יתעלמו מהם ויברחו להם מהבית , אולי אז הם יבינו את הטעות הגדולה שלהם , אולי אז הם יתחילו לכבד את ההורים אם לא יהיה מאוחר מדיי... אגב זה בדיוק מה שאני חושב על כל אותם חוזרים בשאלה , אני לא ממש מאשים אותם כי קשה להיות דתי ולשמור על שפיות בדור הזה , אבל אני כותב תגובה בכל זאת כי אני חושב שמי שיש לו שכל ונשאר לו בלב ניצוץ של מצפון ואמונה , אולי המילים האלה יעשו לו משהו בלב ויעוררו אותו לתשובה , כל זה בתנאי שעוד יש לו מצפון והוא לא איבד גם את המצפון שלו.
כפיות טובה בעולם התורה - מי שאין לו עבר אין לו עתיד.
א-לוהים הוא אבא שלנו , הוא דאג לכל מחסורנו , דאג לנו לאוכל , לקורת גג , למשפחה לחיים וככה אנחנו גומלים לו? בזה שאנחנו בורחים מהבית? מהדת? מהאמונה? לא חבל?
פעם הכל היה מותר ועכשיו הכל אסור !
מי אמר שכל מה שמותר טוב לנו? מי אמר שאין מחיר להנאה? אדם שלא יודע גבול יסבול!
מותר לשתות סוכר אבל מי שלא יגביל את האכילה שלו סופו לחלות בסכרת ח"ו.
מותר לאכול הכל אבל מי שלא יגביל את האכילה שלו סופו להשמין יתר על המידה.
מותר לנסוע ברכב אבל מי שלא יגביל את המהירות שלו סופו לסכן את עצמו ולהיפגע ח"ו
כל דבר צריך שיעשה בגבול הטעם הטוב ולכן התורה מגבילה אותנו לטובתנו. אם את באמת רוצה לדעת למה לא כל דבר מותר , לחצי כאן: "למה דתיים סובלים וחילונים נהנים"
איך אפשר להאמין במשהו שלא רואים?
מי שרוצה לראות רואה , מי שבוחר שלא לראות , זכותו לא לראות. מי שמנסה לברוח מהאמת , מחפש לעצמו כל מיני תירוצים כדי לא להאמין , בדיוק כמו במקרה שלך , את מנסה למצוא היתרים כדי לבגוד בעם שלך ובא-לוהים שלך , אז את אומרת שדתיים סובלים וחילונים נהנים , את אומרת שהכל אסור , את טוענת שאין לך שמחה , את אומרת שלא רואים את א-לוהים , אבל ברור לך שהכל אמת. ואם לא , אז תדעי שלכל שאלה יש תשובה
איך אפשר להאמין במשהו שלא רואים?
רואים את חג מתן תורה ומבינים שה' נתן לעם ישראל תורה , לא סתם אנו חוגגים שבועות.
רואים את חג הפסח ומבינים שעם ישראל יצא ממצרים , לא סתם אנחנו אוכלים מצות.
רואים את חג סוכות ומבינים שעם ישראל נדד במדבר וישב בסוכות , לא סתם בונים סוכה.
צפי בקטע הבא: "לרציניים בלבד" (קטע זה לא יתאים למי שמחפש לברוח מהדת)
שאלה דומה שאולי כדאי שתקראי: "מה מקורו של א-לוהים? תפסיקו להאמין בשטויות"
(האמת מדובר בתגובה קצת ישנה שעניתי ,אני מקווה שלא הייתי קשוח מדיי שם , מה שבטוח זה שבתגובה הזאת יש כל מיני הוכחות למי שמחפש הוכחות וכל מיני ראיות)
זה יותר מדיי בשבילי כל התורה , לא לכולם זה מתאים.
אחותי היקרה , יש לך בחירה חופשית וזכותך לבחור לא לשמור תורה ומצוות , זכותך לוותר
על העבר שלך ועל הנאמנות שלך לעם שלך , אף אחד לא יכפה עליך להיות דתיה ו\או יכריח אותך לשמור תורה ומצוות. אבל חשוב שתדעי שכשבוחרים לברוח מהדת ומהאמונה , יש לזה השלכות , כשמנתקים את החבל לגמריי הרבה פעמים מתרחקים יותר מדיי,, ויש לזה השלכות לא פשוטות , לדוגמא , פעם אשה אחת רצתה לבגוד בבעלה רק פעם אחת , היא בגדה בו ורק אחרי כמה חודשים היא גילתה שהיא אסורה עליו לעולם , היא לא הפסיקה לבכות , היא הייתה מוכנה לשלם מליון דולר רק כדי לא להפסיד את בעלה , אבל היה כבר מאוחר מדיי , לפעמים על טעויות קטנות משלמים מחיר גבוה. אני מציע לך לחשוב לפני שאת בוחרת לעשות מה בא לך ומה שנח לך. אנחנו יהודים יש לנו חוקים , הלכות , נורמה.
אל תאבדי את העולם הרוחני שלך , אל תנתקי קשר מאביך שבשמים , יבוא יום ותביני שבלי א-לוהים החיים הרבה יותר קשים ומורכבים , אין אפשרות לחיות בלי אמונה , בלי אמת , בתוך הגוף שלך זוהרת נשמה , חלק א-לוה ממעל שנפח בך בורא עולם. לא חבל?
שאלות דומות:
א) הייתי דתיה , חזרתי בשאלה ועכשיו אני מתחרטת.
ב) אני שוקלת לחזור בשאלה , אני ממש מבולבלת.
ג) אחותי חוזרת בשאלה היא נכשלה עם חבר שלה !
לסיכום: אני מבין שאת מרגישה שזה לא קל לחיות כאדם דתי ולשמור תורה ומצוות , אבל באותה מידה לא קל לגבר להיות נאמן לאשה אחת 80 שנה , איך היית מרגישה אם בן הזוג שלך היה בא אליך כמה שנים אחרי החתונה ואומר לך , אני מרגיש שהזוגיות הזאת זה יותר מדיי בשבילי , כל החובות האלה , כל הנאמנות הזאת , אסור לראות דברים לא צנועים , אסור להיות עם אשה אחרת , אסור ואסור ואסור , אני רוצה קצת לבלות עם נשים אחרות למה את מגבילה אותי? מעניין איך תרגישי? ואם תבחרי להתגרש ממנו , תמיד יבוא גבר אחר שגם לו קשה , כולנו בני אדם , לכולנו יש יצרים , החכמה היא לדעת לרסן אותם , לשלוט בהם , לחנך אותם לגבול ונאמנות ואת זה עושה התורה בצורה הטובה ביותר. זו הסיבה שבן תורה הרבה יותר נאמן ממי שאינו בן תורה. בן תורה התאמן על הנאמנות שלו.
נ.ב - יש הרבה דברים שאנחנו לא רואים אבל ברור לנו שהם קיימים , כמו השכל שלנו , או
גלי הרדיו שעוברים באוויר , אנחנו אולי לא רואים את א-לוהים , אבל את טביעות אצבעותיו אפשר לראות בכל הטבע המדהים ובחכמה המופלאה של העולם הזה , מי שלא רואה גם את זה צריך להיות סוג של "עיור" , אני בטוח שאת רואה את א-לוהים , אל תתני ליצר הרע לגרום לך להאמין שאין בורא לעולם , שאין יוצר ליצירה המופלאה הגאונית האדירה שנקראת: "אדם" , אם ברור לנו שפלאפון עם לחצנים נוצר ע"י ישות חכמה , אז העולם לא?
אני מצרף לך כמה קטעים שחשוב לי שתראי , אולי הקטעים האלה יעזרו לך להאמין.
אם את מחפשת אמת , באמת ! אני בטוח שאם תצפי בקטעים הבאים , התפיסה שלך
על העולם תשתנה , ואני מבטיח לך שלא תפסיקי לצחוק חחח , מצאתי לך קטעים מצחיקים
כל יום תראי קטע אחד (במידה ויהיה לך זמן) את לא חייבת , רק אם בא לך , בהצלחה.
.
תגיות:
חוזרת בשאלה שוקלת לחזור שוב בשאלה הדת לא בשבילי איך אפשר לחיות כך כל דבר אסר קשה לי מאוד להאמין איך אפשר להאמין במשהו שלא רואים יותר מדי בשבילי