אמונה - קשה לי מאוד עם כל העומס של הדת אני נקרעת בין שני העולמות
מספר סידורי: 129964
שאלה:
הרב אני חייבת עזרה, ייעוץ, משהו, אני כלואה בין שתי העולמות העולם הדתי והעולם החילוניייי, חזרתי בתשובה לפני כמה שניים והפסקתי באמצע, אבל עכשיו אני מרגישה כלואה פשוט ככה, לרגע אני שקועה בדת ולרגע אני כבר לא מתעניינת בזה יותר (למרות שבמחשבה שלי אני יודעת שזה לא טוב), הרב אני רק בת 17 קשה לי עם "העומס" הזה אני מרגישה רע, אי מנסה להיכנס לדת לחזור להיות כמו פעם אבל כלום לא קורה כלוםםם הרגשות שלי כבר לא אותן רגשות, קשה לי הרב כל כך, ואני באמת אוהבת את השם כל כך, הדבר היחיד שאני עדיין עושה למרות הכל , זה שקשה לי אני ישר פונה אליו כדי לומר תודה או סתם כדי לבקש משהו, בבקשה הרב, תן לי עצה טובה , אני סומכת עליך.
תשובה:
אחותי היקרה.
א) כולנו כלואים בין שני עולמות , עולם הגשם ועולם הרוח.
ב) בתוך כל יהודי ישנה מלחמה מתמדת בין רגש לשכל.
ג) מלחמת יצר הטוב ביצר הרע היא דבר מבורך.
ד) כדי להילחם ביצר צריך כלי מלחמה טובים.
ה) יהודים לא נלחמים רק עם נשק גשמי.
שלושה סוגי אנשים בעולם.
1) אנשים שבוחרים להתנתק מעולם הרוח לגמריי , הקונפליקט הזה מכריע אותם והם נכנעים
2) אנשים שמנסים לשלב בין החומר לרוח ונהנים משני העולמות, סופם שיצא שכרם בהפסדם
3) אנשים שמקדשים את החומר ולא מאפשרים לטומאה לחלחל לחייהם הפרטיים.
מה עושים כדי לשרוד?
הפתרון מצוי בדבריו של רבי שמעון בן לקיש בגמרא: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע".
צריך רק להיזהר לא לחטוא שנאמר: "רגזו ואל תחטאו". אם ניצחנו את היצר הרע מה טוב,
אם לא, עלינו לקבוע עיתים לתורה, ללכת לשיעורים, להיות קשורים למסגרת טובה, אם זה עזר
מה טוב, אם לא, יש טיפ נוסף והוא להתמיד בקריאת שמע שעל המיטה (על משכבכם) וכבר כתב מוהרא"ש כי אין לתאר ואין לשער את המעלה של אדם שזוכה לומר קריאת שמע שעל המיטה, שהוא תיקון גדול מאוד לנשמה ונמחלים לו כל עוונותיו (כמובא בליקוטי הלכות קריאת שמע שעל המיטה הלכה ב') וחכמינו הקדושים אמרו "כל הקורא ק"ש שעל מיטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו, שנאמר: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם" , ועוד אמרו שם, כל הקורא קריאת שמע מזיקין בדילין הימנו. והיא מעלה גדולה ועצומה שיהא אדם שמור מן המזיקים ומן המשחיתים. חוץ מזה , לומר את הקריאת שמע לא לוקח הרבה זמן (5-7 דק') והדבר הנ"ל עושה תיקון גדול בשמים וזה דבר גדול מאוד מאוד כפי שכותב מוהרא"ש.
אם גם זה לא עזר , על האדם לזכור את יום המיתה , אדם צריך תמיד לחשוב שלכל מעשה ולו הקטן ביותר שהוא עושה יהיו השלכות, העבירה מעבירה את האדם מצד הקדושה לצד הטומאה, כל זמן שאדם בצד של הקדושה זוכה לשמירה והגנה, ברגע שאדם עוקר מצד הקדושה לצד הטומאה יש לקליפה אחיזה בו ונגרם לו נזק גדול בעוה"ז ונזק הרבה יותר גדול בעוה"ב.
אני מעתיק לך את לשון הגמרא בברכות:
א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' (תהלים ד, ה) רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה.
בלי מסגרת טובה קשה מאוד להתמודד.
לעניות דעתי , מה שגורם לך "לא להתעניין בדת" היא העובדה שהדת נראית לך מעמסה ועול, ברגע שתשתתפי בשיעורי תורה ויצליחו לגרום לך לטעום טעם אמיתי של תורה, אין לי ספק קל שבקלים שתביני שאין דבר נכון יותר עבורך מלחיות ע"פ התורה והקדושה.
היום יש בחוץ כל כך הרבה חושך, גברים בוגדים בנשים שלהם, הנוער הולך לאיבוד, הרחוב מלא פריצות וזימה והעולם מתמלא בחושך בחינת: "וימש חושך" ורק העצמת כוחות הנשמה היא זו שמסוגלת לרפא את נפש האדם. כדי להצליח להציל את הנשמה, חייבים להתחבר למסגרת, בלי מסגרת טובה שתשמור עליך, הסיכוי שתצליחי לגבור על יצרך הרע נמוך מאוד.
ועד שתצליחי למצוא מסגרת , תשאירי לי את השם שלך במדור ביקשת קיבלת שאתפלל עליך שתזכי לעשות תשובה בצורה נכונה , הדרגתית וטובה , ע"י הכוונה נכונה ומתוך שמחה ואהבה ולא מתוך עומס , כפייה , לחץ ודיכאון.
שאלות ותשובות נוספות:
1) אני מסורתית ובעלי חזר בשאלה , איך אפשר להתמודד עם זה?
2) אני קרוע בין שני עולמות - מה חשוב יותר? אשתי או הדת?
3) איבדתי את האמונה ואני כועסת מאוד על השם !!!
4) אני קרועה בין שני עולמות - מה עושים?
לסיכום: אני מברך אותך שתמצאי מסגרת טובה ותעבדי על הנאמנות שלך לה' , אם את רוצה בעל נאמן , את צריכה להיות אשה נאמנה , בלי נאמנות אין משמעות לחיים , איך היית מרגישה אם היית מתחתנת עם גבר שהנאמנות כלפייך לא מעניינת אותו ונראית לו כ-"עומס" , מה היית עושה אם יום אחד בעלך היה בא אליך ואומר לך שאת לא מעניינת אותו והוא מרגיש: "כלוא" כשהוא חי איתך , הוא רוצה חופש , הוא רוצה הנאות , בילויים , הוא קרוע בין הנאמנות לך , לבין חיי הרווקות והמתירנות (החילוניות) מה שהיית מייעצת לו תייעצי לעצמך, ומה ששנוא עליך אל תעשה "לנשמתך" , אני מציע שתשמרי על כבודך ויהדותך ולא תוותרי על משמעות חייך.
נ.ב - יכול בהחלט להיות שמה שגורם לך להתרחק היא העובדה שנכנסת לזה מהר מדיי וכנראה קיבלת על עצמך יותר מדיי קבלות ואינך יכולה לעמוד בהן , בחינת: "תפסת מרובה לא תפסת" נסי להיות יותר מיושבת , יותר מתונה , חפשי לך חברות הגונות ומסגרת הגונה ואין לי ספק שתצליחי להקים בית כשר בישראל ועד שתמצאי מסגרת טובה, את מוזמנת לצפות בשיעורים שבאתר ולקרוא שו"ת באתר, אני בטוח שתחכימי ותזכי לאור גדול.
.gif)
.jpg)
.
תגיות:
אמונה דת חילוני שני העולמות קרועה בין שני עולמות קרוע בין שני עולמות שכל רגש עצה טובה מרגישה כלואה עומס מעמסה ועול
שאלה:
הרב אני חייבת עזרה, ייעוץ, משהו, אני כלואה בין שתי העולמות העולם הדתי והעולם החילוניייי, חזרתי בתשובה לפני כמה שניים והפסקתי באמצע, אבל עכשיו אני מרגישה כלואה פשוט ככה, לרגע אני שקועה בדת ולרגע אני כבר לא מתעניינת בזה יותר (למרות שבמחשבה שלי אני יודעת שזה לא טוב), הרב אני רק בת 17 קשה לי עם "העומס" הזה אני מרגישה רע, אי מנסה להיכנס לדת לחזור להיות כמו פעם אבל כלום לא קורה כלוםםם הרגשות שלי כבר לא אותן רגשות, קשה לי הרב כל כך, ואני באמת אוהבת את השם כל כך, הדבר היחיד שאני עדיין עושה למרות הכל , זה שקשה לי אני ישר פונה אליו כדי לומר תודה או סתם כדי לבקש משהו, בבקשה הרב, תן לי עצה טובה , אני סומכת עליך.
תשובה:
אחותי היקרה.
א) כולנו כלואים בין שני עולמות , עולם הגשם ועולם הרוח.
ב) בתוך כל יהודי ישנה מלחמה מתמדת בין רגש לשכל.
ג) מלחמת יצר הטוב ביצר הרע היא דבר מבורך.
ד) כדי להילחם ביצר צריך כלי מלחמה טובים.
ה) יהודים לא נלחמים רק עם נשק גשמי.
שלושה סוגי אנשים בעולם.
1) אנשים שבוחרים להתנתק מעולם הרוח לגמריי , הקונפליקט הזה מכריע אותם והם נכנעים
2) אנשים שמנסים לשלב בין החומר לרוח ונהנים משני העולמות, סופם שיצא שכרם בהפסדם
3) אנשים שמקדשים את החומר ולא מאפשרים לטומאה לחלחל לחייהם הפרטיים.
מה עושים כדי לשרוד?
הפתרון מצוי בדבריו של רבי שמעון בן לקיש בגמרא: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע".
צריך רק להיזהר לא לחטוא שנאמר: "רגזו ואל תחטאו". אם ניצחנו את היצר הרע מה טוב,
אם לא, עלינו לקבוע עיתים לתורה, ללכת לשיעורים, להיות קשורים למסגרת טובה, אם זה עזר
מה טוב, אם לא, יש טיפ נוסף והוא להתמיד בקריאת שמע שעל המיטה (על משכבכם) וכבר כתב מוהרא"ש כי אין לתאר ואין לשער את המעלה של אדם שזוכה לומר קריאת שמע שעל המיטה, שהוא תיקון גדול מאוד לנשמה ונמחלים לו כל עוונותיו (כמובא בליקוטי הלכות קריאת שמע שעל המיטה הלכה ב') וחכמינו הקדושים אמרו "כל הקורא ק"ש שעל מיטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו, שנאמר: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם" , ועוד אמרו שם, כל הקורא קריאת שמע מזיקין בדילין הימנו. והיא מעלה גדולה ועצומה שיהא אדם שמור מן המזיקים ומן המשחיתים. חוץ מזה , לומר את הקריאת שמע לא לוקח הרבה זמן (5-7 דק') והדבר הנ"ל עושה תיקון גדול בשמים וזה דבר גדול מאוד מאוד כפי שכותב מוהרא"ש.
אם גם זה לא עזר , על האדם לזכור את יום המיתה , אדם צריך תמיד לחשוב שלכל מעשה ולו הקטן ביותר שהוא עושה יהיו השלכות, העבירה מעבירה את האדם מצד הקדושה לצד הטומאה, כל זמן שאדם בצד של הקדושה זוכה לשמירה והגנה, ברגע שאדם עוקר מצד הקדושה לצד הטומאה יש לקליפה אחיזה בו ונגרם לו נזק גדול בעוה"ז ונזק הרבה יותר גדול בעוה"ב.
אני מעתיק לך את לשון הגמרא בברכות:
א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' (תהלים ד, ה) רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה.
בלי מסגרת טובה קשה מאוד להתמודד.
לעניות דעתי , מה שגורם לך "לא להתעניין בדת" היא העובדה שהדת נראית לך מעמסה ועול, ברגע שתשתתפי בשיעורי תורה ויצליחו לגרום לך לטעום טעם אמיתי של תורה, אין לי ספק קל שבקלים שתביני שאין דבר נכון יותר עבורך מלחיות ע"פ התורה והקדושה.
היום יש בחוץ כל כך הרבה חושך, גברים בוגדים בנשים שלהם, הנוער הולך לאיבוד, הרחוב מלא פריצות וזימה והעולם מתמלא בחושך בחינת: "וימש חושך" ורק העצמת כוחות הנשמה היא זו שמסוגלת לרפא את נפש האדם. כדי להצליח להציל את הנשמה, חייבים להתחבר למסגרת, בלי מסגרת טובה שתשמור עליך, הסיכוי שתצליחי לגבור על יצרך הרע נמוך מאוד.
ועד שתצליחי למצוא מסגרת , תשאירי לי את השם שלך במדור ביקשת קיבלת שאתפלל עליך שתזכי לעשות תשובה בצורה נכונה , הדרגתית וטובה , ע"י הכוונה נכונה ומתוך שמחה ואהבה ולא מתוך עומס , כפייה , לחץ ודיכאון.
שאלות ותשובות נוספות:
1) אני מסורתית ובעלי חזר בשאלה , איך אפשר להתמודד עם זה?
2) אני קרוע בין שני עולמות - מה חשוב יותר? אשתי או הדת?
3) איבדתי את האמונה ואני כועסת מאוד על השם !!!
4) אני קרועה בין שני עולמות - מה עושים?
לסיכום: אני מברך אותך שתמצאי מסגרת טובה ותעבדי על הנאמנות שלך לה' , אם את רוצה בעל נאמן , את צריכה להיות אשה נאמנה , בלי נאמנות אין משמעות לחיים , איך היית מרגישה אם היית מתחתנת עם גבר שהנאמנות כלפייך לא מעניינת אותו ונראית לו כ-"עומס" , מה היית עושה אם יום אחד בעלך היה בא אליך ואומר לך שאת לא מעניינת אותו והוא מרגיש: "כלוא" כשהוא חי איתך , הוא רוצה חופש , הוא רוצה הנאות , בילויים , הוא קרוע בין הנאמנות לך , לבין חיי הרווקות והמתירנות (החילוניות) מה שהיית מייעצת לו תייעצי לעצמך, ומה ששנוא עליך אל תעשה "לנשמתך" , אני מציע שתשמרי על כבודך ויהדותך ולא תוותרי על משמעות חייך.
נ.ב - יכול בהחלט להיות שמה שגורם לך להתרחק היא העובדה שנכנסת לזה מהר מדיי וכנראה קיבלת על עצמך יותר מדיי קבלות ואינך יכולה לעמוד בהן , בחינת: "תפסת מרובה לא תפסת" נסי להיות יותר מיושבת , יותר מתונה , חפשי לך חברות הגונות ומסגרת הגונה ואין לי ספק שתצליחי להקים בית כשר בישראל ועד שתמצאי מסגרת טובה, את מוזמנת לצפות בשיעורים שבאתר ולקרוא שו"ת באתר, אני בטוח שתחכימי ותזכי לאור גדול.
.
תגיות:
אמונה דת חילוני שני העולמות קרועה בין שני עולמות קרוע בין שני עולמות שכל רגש עצה טובה מרגישה כלואה עומס מעמסה ועול
