מורנו ורבינו,רק רציתי להגיד תודה על כל היחס האישי שהענקתם לי בתור תלמידה. איך אתם מתייחסים לכל יהודי כמו עולם ומלואו ה' ישמח אתכם! בשבילי אתם חלק מהמשפחה שלי מאז החזרה שלי בתשובה וזה לא מובן מאליו איך שלא ויתרתם עליי (שנתיים כבר ב"ה) לחשוב שבאתי ממקום חילוני לגמרי והיום זכיתי להיות בת מדרשה אמיתית ולא קומסי קומסה...זכיתי בדעת תורה שכזו!! איך לימדתם אותנו מזו שמחה אמיתית! שתזכו תמיד לשמח את ה'!

אחותנו היקרה.
א) הגעת לאן שהגעת בזכות עצמך, אל תנסי לנכס לנו את כל ההצלחות שלך, את עשית מסירות נפש.
ב) יש מאות תלמידים שמגיעים לשיעורים ושומעים את השיעורים אבל לא כולם עושים מסירות נפש כמוך.
ג) יש בנות שעולות לסמינר או מדרשה וקונות את עולמן ויש בנות שלא מסוגלות לעשות מה שאת עשית.
ד) יש בנים מהשיעורים שעולים לישיבות אבל רוב הבנים והבנות לא מצליחים לעלות למסגרת אינטנסיבית.

הערה: אחותי היקרה , אני ממש שמח לשמוע שאת נמצאת במדרשה ואת עושה חייל , אין לי ספק שתזכי להקים
בית נאמן וכשר בישראל עם אדם הגון וירא שמים, אבל המבחן האמיתי הוא מבחן השגרה, המבחן האמיתי הוא
מבחן התוצאה, זה שעלית למדרשה זה נפלא, אבל החכמה הגדולה והמבחן האמיתי הוא לשרוד שם , להתרגל
לאורח החיים, לאווירה, לרכוש יראת שמים, מסירות נפש, להתבטל לדעת תורה, להיות בקבוצה בריאה ותומכת
להתלבש כמו בת מלך, להתנהג כמו בת מלך, לייצג את ה' במדרשה, בבית ובעבודה. "בכל דרכיך דעהו", ליישם
"שיוויתי ה' לנגדי תמיד" בכל מקום ובכל מצב, עד שתגיעי למצב שאת ממש חיה א-לוהות, נושמת א-לוהות ופועל
בך חלק א-לוה ממעל. אז, תזכי להקים בית עם חתן הגון וירא שמים באמת , כי מה שאת זה מה שתקבלי אחותי

לסיכום: אני מודה לה' על הזכות שנפלה בחלקי להיות חלק מתהליך התשובה של בנות ישראל הכשרות , אני מודה
לה' שנותן לנו כח להתעקש ולא לוותר לבנות שלפעמים מחפשות "חיים קלים" , "פינוק" , "ניסיונות" , ואת כל זה אני
מצליח לעשות אך ורק בזכות אשתי, היא המנוע האמיתי מאחרי כל הארגון הנפלא הזה שנקרא: "אורלנוער" היא זו
שדוחפת, מתפללת, מכוונת, מתקשרת, מדריכה, מייעצת, משכנעת, מדרבנת, מחזקת ומעודדת, תודי לה לא לי.