קשה לי להיות אישה ! ולא בא לי לשמור טהרה
מספר סידורי: 132721
שאלה:
אני מתביישת לשאול זאת, אבל גם לא נראה לי שיש תשובה לעניין הזה, אשמח לקבל תשובה אם יש בכל אופן.. העניין הוא שאני מרגישה נחיתות וקושי נפשי, זה מביא אותי ליידי עצבות כשאני צריכה לספור נקיים, לבדוק, לא לגעת בבעלי ולא לשבת לו על המיטה.. הכל אסור. חוץ מזה אני ממש מרגישה טמאה, וזה ממש מעורר אצלי התנגדות לכל הנושא של טהרה. קראתי על מעלת הפרישה מהבעל ומעלת ההקפדה על הנקיים אבל לא בא לי, קראתי גם על הציפייה הנעימה, החידוש וההתרגשות וגם על "הכל לטובתך" אבל עדיין עצוב לי כל פעם מחדש שבעלי צריך תקופת רענון ממני, אי אפשר לשנות את זה. האם אין לזה תשובה?
תשובה:
שלום וברכה.
א) את לא צריכה להתבייש , בשביל זה אנחנו כאן.
ב) אין שאלה שאין עליה תשובה , מי שבאמת רוצה לקבל תשובה יקבל.
ג) כל עניין הטהרה הוא אך ורק לטובתך אם תוותרי עליו תאבדי טובה הרבה
ד) ה' יתברך דאג להרחיק אותך מבעלך לטובתך ולטובת בריאותך.
ה) אני מציע שתקראי את התגובה הבאה: "למה עושים לי הרגשה של טמאה?"
כדי שתביני אמשול לך משל פשוט.
מה היית אומרת לבן שלך אם יום אחד הוא היה קם ואומר לך , לא בא לי ללכת
לבית הספר יותר , הוא מבין שזה חשוב וזה טוב והוא יודע שהכל לטובתו אבל
הוא עדיין מסרב ללכת , כי לא בא לו. כשהוא מגיע לבית הספר ומכריחים אותו
ללמוד ולהכין שיעורי בית , הוא הופך להיות עצוב ועצבני. האם היית מוותרת לו?
ממש לא. היית מנסה להסביר לו שהוא עדיין ילד והוא לא מבין מה טוב ומה לא
טוב עבורו ואת בתור אמא (דמות בוגרת אחראית) דואגת לעתידו ולרווחתו ולכן
את מוכנה להתמודד עם התפרצויות הזעם שלו ולמרות הכל להכריח אותו ללכת
כי את יודעת שבעתיד הוא יברך אותך ויעריך את זה שלא וויתרת לו , כשתהיה לו
עבודה טובה ומשכורת יפה.
הנמשל דיי ברור אבל בכל זאת אסביר לך אותו....
באותה מידה אני פונה אליך כמבוגר אחראי ומבקש ממך להמשיך לשמור על
טהרת המשפחה כדת וכדין כדי שלא תפסידי גם את העולם הזה וגם את העולם הבא
מעבר לשמחה ולשפע העצום שהדבר מעניק לך ולבני משפחתך במודע ושלא במודע
זה מטהר אותך ומקדש את צאצאיך , אשה שלא טובלת במקווה טהרה ו\או לא שומרת
שבעה נקיים גורמת לצאצאים שלה לאבד את חשיבותם ומעלתם. לא חבל? במקום
לחשוב רק על עצמך הייתי מציע לך לחשוב על הילדים שלך ועל העתיד שלך.
מדבריך ניכר שאינך מבינה עד כמה חשובה מדרגתך הרוחנית , ואם לא תלכי לשיעורים
שיעוררו את הניצוץ היהודי שבך , מהר מאוד הניצוץ הזה ידעך ובמקום להתרגש בעבודך
ה' את כל הזמן תרגישי עצובה , כלואה , עצבנית , מתוסכלת , לא בגלל שדרך ה' לא נכונה
בגלל שאת לא עובדת את ה' בצורה נכונה.
אהבת ה' דומה מאוד לאהבה שאנחנו מכירים.
בהתחלה בני זוג מכירים , מתלהבים , יוצאים מבלים וצריך להזמין מכבי אש כי הם
שרופים אחד על השני. אבל מהר מאוד השגרה עושה את שלה ומתרגלים אחד לשני
ואז... שני בני הזוג לא מצליחים להבין מה קרה לאהבה? למה נוצר ריחוק? למה כבר
אין אש באוויר? מה קרה לכל הרגש המיוחד שהיה בנערות ובבחרות? לאן הוא הסתלק?
ואיך מחזירים אותו.. מהר מאוד מבינים שהרגש הראשוני אינו אהבה , הרגש הראשוני
הוא רגש שקרי של תאווה וכשם שבא בקלות נעלם בקלות , עם מה אנחנו נשארים?
עם המידות האמיתיות והאהבה. כך כשמתאהבים בה' יתברך בהתחלה מתלהבים
בסוף מתרגלים עבודת ה' הופכת לשגרה והרגש דועך עד שלפעמים הוא אפילו
נעלם. איך מחזירים אותו? ע"י נתינה , נתינה מולידה אהבה , ככל שניתן
יותר אחד לשני נבנה את הקשר שלנו טוב יותר ונזכה להיות מאושרים
אם לא נעניק ולא ניתן מעצמנו שום דבר , הקשר יתרופף והתוצאות ברורות.
אז מה זה אומר עלי?
זה אומר שכדאי שתתחילי להעניק מעצמך לה' ולא תחשבי רק על הצרכים שלך
והרצונות שלך והבדידות שלך , הגיע הזמן שתלמדי להתאפק ולהבין שבחיים
מעבר לתקשורת פיזית יש תקשורת מילולית , אני מבין שקשה לך כי כנראה שלא
הורגלת באיפוק וביראת שמים , אבל אני מבטיח לך שאם תתגברי על הניסיון הזה
ותעשי רצון ה' , גם רצונך ייעשה בהמשך ובעתיד תביני שהסבלנות משתלמת.
מי שלא חושב על עתידו ועל עתיד ילדיו סופו להתאמץ לשווא בחינת:
"ניגע לריק", ולכן כל יום אנחנו מתפללים לה' שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה.
לסיכום: חכמינו זכרונם לברכה מגלים לנו סוד עצום שבקלות אפשר להבין את
ההיגיון שבו. כשם שמעץ תפוחים יוצאים תפוחים ומעץ חרובים יוצאים חרובים
כך מה שאנחנו זה מה שנוליד. אם אנחנו לא יודעים להתאפק ולא יודעים לשמור
על כבודנו וצניעותנו כך חלילה אנו עלולים להביא לעולם ילדים שלא יודעים להתאפק
ולא יודעים לשמור על כבודם וצניעותם וסופם שיצאו לתרבות רעה וכבר גילו לנו חז"ל:
"קשה תרבות רעה בביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג" (ברכות ז:)
נ.ב - אני ממש רוצה שתצפי בקטע הבא , הוא יעזור לך מאוד.
צירפתי לך גם קטע מצחיק על מבחן המרשמלו שמראה לנו כמה קשה להתאפק. חח
כולי תקווה שתזכי לשמור על קדושתך וטהרתך ולא תתני ליצר הרע להרוס לך את הכל.
.
תגיות:
טהרת משפחה מרגישה טמאה לא רוצה לשמור להתאפק לא לגעת בבעלי לא לשבת על המיטה שבעה נקיים פרישה מהבעל עצבות ייאוש אהבה תאווה איפוק
שאלה:
אני מתביישת לשאול זאת, אבל גם לא נראה לי שיש תשובה לעניין הזה, אשמח לקבל תשובה אם יש בכל אופן.. העניין הוא שאני מרגישה נחיתות וקושי נפשי, זה מביא אותי ליידי עצבות כשאני צריכה לספור נקיים, לבדוק, לא לגעת בבעלי ולא לשבת לו על המיטה.. הכל אסור. חוץ מזה אני ממש מרגישה טמאה, וזה ממש מעורר אצלי התנגדות לכל הנושא של טהרה. קראתי על מעלת הפרישה מהבעל ומעלת ההקפדה על הנקיים אבל לא בא לי, קראתי גם על הציפייה הנעימה, החידוש וההתרגשות וגם על "הכל לטובתך" אבל עדיין עצוב לי כל פעם מחדש שבעלי צריך תקופת רענון ממני, אי אפשר לשנות את זה. האם אין לזה תשובה?
תשובה:
שלום וברכה.
א) את לא צריכה להתבייש , בשביל זה אנחנו כאן.
ב) אין שאלה שאין עליה תשובה , מי שבאמת רוצה לקבל תשובה יקבל.
ג) כל עניין הטהרה הוא אך ורק לטובתך אם תוותרי עליו תאבדי טובה הרבה
ד) ה' יתברך דאג להרחיק אותך מבעלך לטובתך ולטובת בריאותך.
ה) אני מציע שתקראי את התגובה הבאה: "למה עושים לי הרגשה של טמאה?"
כדי שתביני אמשול לך משל פשוט.
מה היית אומרת לבן שלך אם יום אחד הוא היה קם ואומר לך , לא בא לי ללכת
לבית הספר יותר , הוא מבין שזה חשוב וזה טוב והוא יודע שהכל לטובתו אבל
הוא עדיין מסרב ללכת , כי לא בא לו. כשהוא מגיע לבית הספר ומכריחים אותו
ללמוד ולהכין שיעורי בית , הוא הופך להיות עצוב ועצבני. האם היית מוותרת לו?
ממש לא. היית מנסה להסביר לו שהוא עדיין ילד והוא לא מבין מה טוב ומה לא
טוב עבורו ואת בתור אמא (דמות בוגרת אחראית) דואגת לעתידו ולרווחתו ולכן
את מוכנה להתמודד עם התפרצויות הזעם שלו ולמרות הכל להכריח אותו ללכת
כי את יודעת שבעתיד הוא יברך אותך ויעריך את זה שלא וויתרת לו , כשתהיה לו
עבודה טובה ומשכורת יפה.
הנמשל דיי ברור אבל בכל זאת אסביר לך אותו....
באותה מידה אני פונה אליך כמבוגר אחראי ומבקש ממך להמשיך לשמור על
טהרת המשפחה כדת וכדין כדי שלא תפסידי גם את העולם הזה וגם את העולם הבא
מעבר לשמחה ולשפע העצום שהדבר מעניק לך ולבני משפחתך במודע ושלא במודע
זה מטהר אותך ומקדש את צאצאיך , אשה שלא טובלת במקווה טהרה ו\או לא שומרת
שבעה נקיים גורמת לצאצאים שלה לאבד את חשיבותם ומעלתם. לא חבל? במקום
לחשוב רק על עצמך הייתי מציע לך לחשוב על הילדים שלך ועל העתיד שלך.
מדבריך ניכר שאינך מבינה עד כמה חשובה מדרגתך הרוחנית , ואם לא תלכי לשיעורים
שיעוררו את הניצוץ היהודי שבך , מהר מאוד הניצוץ הזה ידעך ובמקום להתרגש בעבודך
ה' את כל הזמן תרגישי עצובה , כלואה , עצבנית , מתוסכלת , לא בגלל שדרך ה' לא נכונה
בגלל שאת לא עובדת את ה' בצורה נכונה.
אהבת ה' דומה מאוד לאהבה שאנחנו מכירים.
בהתחלה בני זוג מכירים , מתלהבים , יוצאים מבלים וצריך להזמין מכבי אש כי הם
שרופים אחד על השני. אבל מהר מאוד השגרה עושה את שלה ומתרגלים אחד לשני
ואז... שני בני הזוג לא מצליחים להבין מה קרה לאהבה? למה נוצר ריחוק? למה כבר
אין אש באוויר? מה קרה לכל הרגש המיוחד שהיה בנערות ובבחרות? לאן הוא הסתלק?
ואיך מחזירים אותו.. מהר מאוד מבינים שהרגש הראשוני אינו אהבה , הרגש הראשוני
הוא רגש שקרי של תאווה וכשם שבא בקלות נעלם בקלות , עם מה אנחנו נשארים?
עם המידות האמיתיות והאהבה. כך כשמתאהבים בה' יתברך בהתחלה מתלהבים
בסוף מתרגלים עבודת ה' הופכת לשגרה והרגש דועך עד שלפעמים הוא אפילו
נעלם. איך מחזירים אותו? ע"י נתינה , נתינה מולידה אהבה , ככל שניתן
יותר אחד לשני נבנה את הקשר שלנו טוב יותר ונזכה להיות מאושרים
אם לא נעניק ולא ניתן מעצמנו שום דבר , הקשר יתרופף והתוצאות ברורות.
אז מה זה אומר עלי?
זה אומר שכדאי שתתחילי להעניק מעצמך לה' ולא תחשבי רק על הצרכים שלך
והרצונות שלך והבדידות שלך , הגיע הזמן שתלמדי להתאפק ולהבין שבחיים
מעבר לתקשורת פיזית יש תקשורת מילולית , אני מבין שקשה לך כי כנראה שלא
הורגלת באיפוק וביראת שמים , אבל אני מבטיח לך שאם תתגברי על הניסיון הזה
ותעשי רצון ה' , גם רצונך ייעשה בהמשך ובעתיד תביני שהסבלנות משתלמת.
מי שלא חושב על עתידו ועל עתיד ילדיו סופו להתאמץ לשווא בחינת:
"ניגע לריק", ולכן כל יום אנחנו מתפללים לה' שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה.
לסיכום: חכמינו זכרונם לברכה מגלים לנו סוד עצום שבקלות אפשר להבין את
ההיגיון שבו. כשם שמעץ תפוחים יוצאים תפוחים ומעץ חרובים יוצאים חרובים
כך מה שאנחנו זה מה שנוליד. אם אנחנו לא יודעים להתאפק ולא יודעים לשמור
על כבודנו וצניעותנו כך חלילה אנו עלולים להביא לעולם ילדים שלא יודעים להתאפק
ולא יודעים לשמור על כבודם וצניעותם וסופם שיצאו לתרבות רעה וכבר גילו לנו חז"ל:
"קשה תרבות רעה בביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג" (ברכות ז:)
נ.ב - אני ממש רוצה שתצפי בקטע הבא , הוא יעזור לך מאוד.
צירפתי לך גם קטע מצחיק על מבחן המרשמלו שמראה לנו כמה קשה להתאפק. חח
כולי תקווה שתזכי לשמור על קדושתך וטהרתך ולא תתני ליצר הרע להרוס לך את הכל.
.
תגיות:
טהרת משפחה מרגישה טמאה לא רוצה לשמור להתאפק לא לגעת בבעלי לא לשבת על המיטה שבעה נקיים פרישה מהבעל עצבות ייאוש אהבה תאווה איפוק
