מספר סידורי: 137651
שאלה:
שלום, אני אדם די אומלל, מתפקד אבל אומלל, לפעמים אני חושב על התאבדות,
משתעשע עם הרעיון. פעם הייתי לוקח כדורים אבל זה לא עזר ורק פגע בתפקוד,
אם מישהו יוכיח לי בוודאות שיש בורא לעולם ועולם הבא אז אני אהפוך למאושר
ברגע ואלמד תורה כל היום, כי הרי למה להתעסק בהבלי העולם הזה אם אני יודע
שיש נצחיות אחרי המוות.

שמעתי כבר את כל ה"הוכחות" למיניהן, לא השתכנעתי
למרות שיש לי אינטרס מובהק להשתכנע. טיעון השעון של "אם יש סדר אז ודאי יש
מסדר" הוא פגום מבחינה לוגית, אותו דבר לגבי הטיעון האונטולוגי מימי הביניים,
חווית סף מוות היא בהרבה מקרים תלויה ברקע התרבותי של האדם וחוויות חייו.
האם בכל זאת אפשרי להוכיח את מציאותו של אלוהים?

תשובה:
אח יקר , קראתי את תגובתך והיא ריגשה אותי מאוד.
אני חושב שאתה אדם מקסים וניכר שיש בך צימאון אדיר לאמת, 
אני לא חושב שאמת צריכה שיוכיחו אותה למישהו , אמת היא מציאות
בדומה לכך שאף אחד לא צריך להוכיח לאף אחד אחר שהוא אוהב מישהי
הוא פשוט מרגיש את זה עמוק בפנים , הוא לא מרגיש צורך או רצון להוכיח זאת
אהבה היא מושג שאף אחד לא צריך להוכיח היא פשוט נמצאת שם ומשנה מציאות

אפשר להוכיח מציאות של בורא ומשגיח בפשטות ע"י לימוד ההיסטוריה.
מניין לנו שהיה אדם בשם נפוליאון? זה כתוב בספרים נכון? כך כל ההסטוריה של עם
ישראל כתובה בספרים והקב"ה דורש מאיתנו לחקור זאת ולברר זאת הדק היטב בכל הכח
"כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך , למן היום אשר ברא א-לוהים אדם על הארץ
ולמקצה השמים ועד קצה השמים , הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו? השמע עם
קול א-לוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי? או הניסה א-לוהים לבוא לקחת לו
גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים
ככל אשר עשה לכם ה' א-לוהיכם במצרים לעיניך? אתה הראית לדעת כי ה' הוא הא-לוהים
אין עוד מלבדו" (דברים ד' , לב-לה') יוצא שיציאת מצרים ההסטורית שעליה אין עוררין, 
ומתן התורה , הם ההוכחות החותכות ביותר לקיום א-לוהים ובחירתו בישראל. העובדה 
שההתגלות הא-לוהית הנ"ל התרחשה ברוב עם , היא זו שנותנת כח עצום לעם היהודי.
הנוצרים מאמינים לאשה אחת שסיפרה סיפור , המוסלמים מאמינים לאדם אחד שסיפר
סיפור , ואם הם שיקרו? הרי כל האמונה שלהם בנויה על עדות של אדם בודד אחד או אשה
בודדת אחת. לעומת זאת טענת הבסיס של היהדות היא טענה של "כולנו ראינו עין בעין"
לכן יהודי נמצא במדרגה של ידיעה ברורה: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא 
הא-לוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" , בתחילת הדרך היו אבותינו רק מאמינים
על אברהם נאמר: "והאמין בה' ויחשבה לו לצדקה" (בראשית טו',ו') על בני ישראל נאמר 
במעמד קריעת ים סוף: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות יד',לא') אולם , לאחר יציאת
מצרים ומעמד הר סיני עם ישראל כולו עובר ממצב של אמונה למצב של "ידיעה" וידעת היום!
ועד היום כולנו מקיימים את חג הפסח זכר ליציאת מצרים ואין ראיה גדולה מזו שכן אנו חיים
עד היום את ההסטוריה ע"י המחשת הדברים בחגים. חיים את קבלת התורה ע"י קיום חג 
השבועות וכן על זו הדרך והדברים ארוכים ומייגעים ואני לא אוהב להשתמש בהם כלל
היות ואני מאמין שאת אהבתנו לה' אין אנו צריכים להוכיח לאף אחד , ליהודים יש
מעמד מיוחד , יהודים הם בני חורין , הם חוגגים את חג הפסח ולא הגויים , לכן
ציווה ה' , כל ערל לא יאכל בו , מי שלבו ערל (עורלה= אטימות) ופירשו רבותינו
ערלה אותיות רע-לה , כשרע לאדם לבו נאטם , לא לחינם אמר רבי נחמן מברסלב
כי העצבות היא השורש לכל העבירות והשמחה היא השורש לכל המצוות , ולכן רק
מי שנמצא בשמחה מסוגל להאיר בו האור העליון , מי שנמצא בעצבות , אינו כלי להכיל
האור , וכבר למדנו שאין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק
ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצווה.
(מסכת שבת דף ל:) לכן בחודש אדר (א-דר , ה' יתברך שורה) כי בחודש הזה אנו שמחים.
נתן לנו ה' חודש של שמחה כדי שנכין עצמנו לגאולה והדברים נפלאים (צפה בשיעור המלא)

דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.
אני כותב לך דברים שעולים לי מתוך הלב , כולי תקווה שייכנסו ללבך 
דע לך אחי אהובי , כי אי אפשר להשתמש בכלים של העולם הזה כדי לבטא
מציאות שהיא מעין העולם הבא , כדי שתבין אותי יותר אנסה לפשט את הדברים
כפי שאני רואה אותם כאדם פשוט , אני לא מדען ולא חכם גדול , אני פשוט אוהב ה'.
בעולם המוגבל לכל הנאה יש סוף , גם אחרי התאווה הגדולה ביותר באים לריקנות
לא לחינם אמרו חז"ל: "מרעיבו שבע משביעו רעב" , הדרך הקלה ביותר להגיע
לשובע היא הסתפקות במועט , בחינת: "איזהו עשיר השמח בחלקו" , מי שכל
הזמן מקנא באחרים לעולם לא יהיה מאושר , להיפך זה רק יגרום לו לרצות
לצאת מן העולם , העולם הזה יתסכל אותו ועל זה אמרו חז"ל את המשפט
"הקנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" , מקווה שתבין.
לכן צדיק לא מרבה באכילה , כי צדיק לא אוכל עם העיניים הגשמיות על זה נאמר:
"צדיק אוכל לשובע נפשו" , הנפש צריכה לשבוע לא הגוף. כשמשה רבנו קיבל את התורה
הוא לא אכל ולא שתה ארבעים יום , איך זה יכול להיות? זה הרי לא הגיוני ולא טבעי? זו
בדיוק הנקודה אח שלי , משה הצליח לשבור את מחסום ההיגיון , מחסום הטבע מכוח
הענווה  שהייתה בו , כי רק ע"י ענווה אפשר לשבור את מוגבלות הגוף המוגבל הגשמי.
אדם חכם שאין בו ענווה , לא תועיל לו חכמתו , שכן החכמה נמצאת במקום נמוך מאד
מעליה יש יראה שנאמר: "ראשית חכמה יראת ה" ומעל היראה ענווה שכבר גילו חז"ל:
"עקב ענווה יראת ה". לכן כל מי שמתיימר להיות חכם ואין בו ענווה , חכמתו היא 
"כנזם זהב באף חזיר וכאשה יפה וסרת טעם" , מה שווה כתר החכמה כשאין מידות?
אם נשים נזם של זהב באף של חזיר במקום שהזהב יהיה מוערך , החזיר ישתמש בו
כקרדום לחפור והזהב יאבד ממשמעותו , כך אדם שיש בו חכמה (משל לזהב) ואין בו
מידות טובות , מה הועילו לו חוכמתו? לנגח את התורה ולומדיה. אדם שמשתמש 
בחכמה שלו כדי לבזות את בוראו ויוצרו , הרי שיצא שכרו בהפסדו. לא חבל?

אספר לך רעיון יפה שקראתי היום בכולל.
המלך אחשורוש ביקש מוושתי המלכה שתבוא למשתה שעשה רק עם כתר ללא בגדים
ושתי סירבה , שכן אין בושה גדולה יותר מלהגיע למשתה עם כתר ללא מלבוש , והדברים
עמוקים מאוד , שכן ידוע שבכל דבר גשמי יש רמז רוחני עמוק שנועד כדי ללמד אותנו בני
האדם חכמה , שכן כל הסיפורים שאנו קוראים ולומדים נועדו כדי שנלמד מהם חכמה ובינה
הכתר - רומז לחכמת התורה , הבגדים - רומזים למידות שנאמר: "ולבש הכהן מִדו בד"
ומה שווה חכמת התורה (כתר) כשאין בגדים (מידות) לכן סירבה ושתי לבוא כך אל המלך.

גלות הדעת - איך אדם מגיע למצב שהוא בכלל רצה להתאבד? 
כשאדם פגום בברית שלו (מוציא זרע לבטלה) הוא מאבד את הכח והמזל שלו
וכבר גילה לנו מרן הרמב"ם שהיה מגדולי הרופאים: "כי הזרע הוא כח הגוף וכו"
כי הזרע מקורו במוח , בכל דקה זורמים במוח שלנו כ-750 מיליליטר עד ליטר
של דם לערך (משהו כמו שלוש פחיות) והדם כידוע קשור לנפש: "כי הדם הוא הנפש"
וכתב מרן החיד"א כי הזרע נמשך מהמוח ובא עד פי האמה ומריקו בלויה שלו
והוא סוד שעושה פירות בסוד הייחוד והחיבור האמיתי" ומובא בספר פרדס
רימונים כי הזרע מתהווה מצד הכח הדק המתפשט מן המוח שאין שם מציאות
זרע אלא אור ר"ל כח הראוי להתהוות ממנו זרע עד השפעתו אל מקום הבשול
ובדרך ירידתו מתהווה אל דם ובמקום הבשול מתבשל ומתהפל אל הזרע 
ובהיותו בבטן המלאה מתהווה ממנו הצורה ההיא , וכן היא דרך הנשמה , כי
בבינה היא כדימיון אור וכן השפע הראוי לרוח בתפארת ושפע הראוי לנפש
במלכות ועל ידי הייחוד מתהווה השפע ההוא אל צורת הנשמה והדברים
עמוקים. וכתב בעל האוהב ישראל (פרשת פנחס) כי אב הוא מלשון מחשבה
כי זרע הבן נמשך ממחשבת האב שהוא המוח ולכן אבא הוא בחינת מחשבה
כדי להבין את הדברים צריך לדעת שהביטוי "זרע" שבו משתמשים המקובלים
אינו כפשוטו כפי שרגילים טבע העולם לכנותו , אלא שמעשי הצדיקים ודמיון
מחשבותיהם הנכון הוא זה שעושה רושם ביילוד והדברים עמוקים ונשגבים
ורק בעלי השגה (בעלי שרירים רוחניים נשמתיים) הבקיאים בתורת הח"ן
מסוגלים להבין את הדברים לעומקם. אם תאמר למדען שהזרע מגיע
מן המוח , יגחך , כי אין לו כלים רוחניים להבין עומקם של דברים
כי הוא בוחן כל משפט ע"פ היגיון בלבד וע"כ הוא מוגבל. אסכם את דבריי
ואומר כי כשאדם משחית זרעו באותו רגע הוא פוגם בדעת וככל שתצא ביותר
כוחו כלה וחייו אובדים (רמב"ם היד החזקה , דעות פרק ד' סעיף יט' עיין שם)
נמצא שהמשחית זרעו מאבד עצמו לדעת וסופו לבוא לידי "גלות הדעת" רח"ל.
הדרך לתיקון גלות הדעת היא הענווה , שרק ע"י עבודת המידות זוכה האדם
לתיקון , כל זמן שהאדם מלא גאווה , הרי עליו נאמר: "תועבת ה' כל גבה לב"
ועל כן בא אדם לידי כעס , עצבות , דכדוך ומרה שחורה ומאבד עצמו לדעת.

אש קודש מפי גדולי ישראל לאורך הדורות.
פעם שמעתי שיעור מתלמידו של מורי חיים סינוואני (שהיה אחד מל"ו צדיקים)
שם הוא הסביר ואמר שמי שמנסה למדוד את העולם הזה ע"פ מושגי ה-"היגיון"
הרי שהוא מגביל את עצמו ובמקום להיות "חופשי" הוא "מוגבל" להיגיון של העוה"ז
לא לחינם אמרו חז"ל: "מנעו בניכם מן ההיגיון והושיבום בין ברכי ת"ח" (ברכות כח:)
למה לא ללמד אותם היגיון בריא? תשובה: "כי היגיון בריא הוא הדבר הכי לא בריא!
למה להגביל את הילד? חינוך להיגיון טבעי ימנע ממנו להאמין לכל הניסים הפלאיים
שהתרחשו ביציאת מצרים , במדבר , במהלך כל שנות גלותינו. איך אפשר לסייע לילד
להאמין במציאות "א-לוהית על טבעית" אם המדע כל הזמן מגביל אותו במה שעיניו
רואות? הייתי שמח אם היית צופה בשיעור האחרון שמסרתי בעיר רחובות כולי
תקווה שתזכה לראותו מתחילה ועד סוף , שם אני מסביר איך אפשר להגיע
להשגה שהיא "מעין עולם הבא" ע"פ דברים שאמר רבי נחמן וע"פ דברים
שכתב מרן הבעש"ט הקדוש אור שבעת הימים. תאמין לי אתה תהנה.

אם יוכיחו לי אני אאמין - משפט עצוב.
נסה לדמיין את אותו משפט על אהבה , אם יכריחו אותי לאהוב אני אוהב, חח
זה נשמע לך הגיוני? להיפך , ככל שבת הזוג קשה להשגה יש משיכה גדולה יותר
לא סתם אומרים שהפרי האסור הרבה יותר מושך ומעניין. אם יוכיחו לי אאמין?
עצם המשפט הזה מלא סתירות , כי איפה שנגמר השכל שם מתחילה האמונה.
ניצוץ האמונה נדלק דווקא בחושך , דווקא מתוך הצער שנאמר: "ואמונתך בלילות" 
אני לא מאלה שמחפשים להוכיח או לנסות להתעמת "מדעית", ממש לא אח יקר.
אני מאמין שכל יהודי נולד עם חוש מיוחד , עם "הרגש" מיוחד לאבינו שבשמים, 
כשאדם מתאמן על הנאמנות שלו לה' וחי ע"פ מה שמורים לו גדולי חכמי ישראל
ככל שעובר הזמן הוא מפתח שרירים רוחניים של אמונה עד שלאט לאט עם הזמן
הוא מספיק מפותח מבחינה "רוחנית" עד שמוחו מסוגל להכיל רעיונות שמימיים
בדומה לביריון גשמי שהתאמן ופיתח את השרירים הגשמיים וביכולתו להרים
משקל כבד. יכול להיות שיהיה לך קשה להבין את הדברים , השתדלתי לפשט
את הדברים עד כמה שיכולתי נשמה טובה. 

שאלות ותשובות דומות.
1) אני ממש שוקלת לחזור בשאלה משום שהסביבה חילונית
2) מחפשת כמה תשובות על החיים ! למה א-לוהים הרס לי הכל?
3) מי נקרא רשע? מה דינו? האם גם יהודי יכול להיות מוחזק כרשע?
4) אני לא מבינה למה צריכים להיות כל כך דתיים? דוסים? למה להחמיר?
5) ייסורים קשים - שום דבר לא מצליח לי אני מרגישה שהמזל שלי פשוט נסגר

לסיכום: אם הגעת למצב כל כך חשוך שאתה חושב על התאבדות , זה רק מוכיח
שהעולם הטבעי הפשוט "משעמם אותך" או אפילו "מתסכל אותך" וזה דיי מובן
לעולם המוגבל אין מה למכור , בשלב כזה או אחר אדם מגיע לרוויה גשמית , 
לא כך הם הדברים בעולם הרוחני , התורה היא ים שאין לו סוף , כשאדם מחובר
לאמת , הוא מאיר מסוף העולם ועד סופו , הגוף שלו מתקדש והוא כבר לא מוגבל
העין יכולה לראות הרבה מעבר לקיר הגשמי , האוזן יכולה לשמוע הרבה מעבר
לקול הגשמי והשכל מסוגל לעלות גבוה מעל גבוה ולקלוט שידורים מעולמות עליונים

נ.ב - עם עובדות אי אפשר להתווכח נשמה טובה , יש צדיקים בעולם הזה שרואים
הרבה מעבר למה שאני ואתה רואים. מספרים על בבא מאיר שמעולם לא היה בחו"ל
שכאשר באו אליו זוג הורים שילדם נחטף , ידע לצייר להם בדיוק היכן הוא מצוי בחו"ל
מבלי שאף פעם ביקר שם. (אני ממליץ לך לקרוא את הספר: "הצדיק הפלאי" על הרב יוסף וולטוך זצוק"ל)
סידנא בבא סאלי הצליח לגרום לאדם משותק ללכת בזכות שמירת שבת (גם זה מובא בספר)
הדברים שאני כותב לך מגובים בעדויות של אנשים שחלקם מצויים חיים בתוכנו היום.

אני באופן אישי מכיר צדיקים שרואים הרבה מעבר לראייה הגשמית ויודעים בדיוק
מי חולה ומי בריא והיכן מצויה המחלה , עד לכדי מצב שהם מסוגלים להדריך בשלט
רחוק את הרופא המנתח מהיכן להיכנס וכיצד לבצע ניתוח קשה מבלי שאף פעם למדו
רפואה. יכול להיות שהדברים קשים קצת לעיכול אבל ברגע שתפתח את השרירים 
הרוחניים שלך הנשמתיים שלך תוכל לקלוט גם את המידע הזה בעזרת ה' יתברך.

     
     
     
    
.
 



תגיות:
להתאבד תוכיחו לי אמונה מישהו יוכיח לי הוכחות הטיעון האונטולוגי מציאות של אלוהים