מספר סידורי: 140634
שאלה:
שלום כבוד הרב לפני שנתיים וחצי חזרתי בתשובה
ומאז הרבה חברים עזבו אותי, אם כל הפסקה בבית
ספר תמיד הייתי עם חברים וכו' היום אני עולה לכיתה
יב' ואין אחד שאמר לי שלום. אני לומד בבית ספר
חילוני רובם לא מאמינים וצוחקים עליי ויורדים עלי בגלל
שחזרתי בתשובה, אני מרגיש דחוי אני בהפסקות יושב
בכיתה ושומע שיעורים במקום לדבר עם אנשים אני בוכה
הרבה אני לא יודע מה לעשות כי גם החברים שיש לי עברו
לישיבות ואצל ההורים שלי זה יהרג ובל יעבור ונשארתי
לבד עכשיו מצאתי שיעור תורה חדש (בקודם כולם עברו לישיבה)
וגם שם אני מרגיש לא רצוי בקרב חברי השיעור.

אני כבר לא יודע מה לעשות, לפעמים אני תוהה שהיה
עדיף לי כבר לא לחזור הציונים שלי היו יותר טובים פעם
היו לי הרבה יותר חברים הייתי יותר שמח באמת הרב,
יש לך אולי איזה עצה איך לגרום לאנשים לאהוב אותי?

תשובה:
אח יקר 
א) לפי מה שאתה מתאר הריחוק החברתי לא קשור רק לתשובה
ב) כנראה שאתה משדר חוסר בטחון שגורם לך להרגיש חלש 
ג) כדי שיאהבו אותך , תאהב את עצמך ותאמין בהצלחה שלך.

חבר אמיתי יקבל אותך איך שאתה
הערה: אם חברים שלך מוכנים להיות חברים שלך רק בתנאי 
שתמרוד בא-לוהים ותתנתק מדת , תורה ומצוות. אז אולי 
כדאי שתחשוב פעמיים אם אלה החברים שאתה רוצה לחיים.
חברות כזאת היא חברות שתלויה בדבר ואינה מחזיקה מעמד

לסיכום: ציונים טובים זה דבר חשוב , אבל עבודת ה' לא פחות
חשובה. החברים שלך מאוד חשובים , אבל אם זה או הם או ה'
אני הייתי בוחר בה' , אדם חייב לסדר לעצמו סדרי עדיפויות 

נ.ב - שום דבר בעולם לא שווה שבגללו תוותר על האמונה
על היהדות שלך ועל היראת שמים שלך , גם אם זה אומר 
שתצטרך לעבור את מה שאתה עובר בימים אלה , אני 
רק יכול לאחל לך בהצלחה בכל דרך שתבחר אחי.
...
  
  
...