מותר לעבוד באסרו חג? מה לגבי הנחת תפילין?
האם צריכים להניח תפילין באיסרו חג?
האם מותר לעבוד באיסרו חג? או שעדיף שלא?
האם יש קדושה ביום הזה? האם יש סגולות ליום הזה?
האם מותר לעבוד באיסרו חג? או שעדיף שלא?
האם יש קדושה ביום הזה? האם יש סגולות ליום הזה?
רב
תשובת הרב רביד נגר:
אחי היקר , איסרו חג מושך אמנם הארה מהחג ולא אומרים
בו תחנון , אבל לגבי שאר הדברים דינו כיום חול רגיל ולכן
מניחים בו תפילין כרגיל.
בימי העלייה לרגל לבית המקדש , חלק מעולי הרגלים
היו נשארים בירושלים גם יום אחרי החג. יש פסוק:
"אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" כלומר: קשרו
את קורבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח.
"איסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" (תהילים קיח')
איסרו חג - מלשון אסור וקשור , קושרים את היום לחג.
בעבותים - בהמות עבות לסעודה (ראוי לכבדו במאכל ומשקה)
עד קרנות המזבח - העושה כן מעלתו גבוה כמקריב.
אסרו חג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים
דינו כיום חול רגיל. תאריכי האסרו חג הם כב' בניסן
(אחרי פסח) ז' בסיון (אחרי שבועות) וכ"ג בתשרי (אחרי סוכות)
שאלות ותשובות דומות.
1) מה זה איסרו חג?
2) מותר לעבוד באיסרו חג?
לסיכום: מניחים תפילין כרגיל אבל לא אומרים תחנון
ע"פ הרמ"א נוהגים להרבות בו באכילה ושתייה כי
הקרבנות נאכלו גם ביום שלמחרת החג.
...
.jpg)
...
בו תחנון , אבל לגבי שאר הדברים דינו כיום חול רגיל ולכן
מניחים בו תפילין כרגיל.
בימי העלייה לרגל לבית המקדש , חלק מעולי הרגלים
היו נשארים בירושלים גם יום אחרי החג. יש פסוק:
"אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" כלומר: קשרו
את קורבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח.
"איסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" (תהילים קיח')
איסרו חג - מלשון אסור וקשור , קושרים את היום לחג.
בעבותים - בהמות עבות לסעודה (ראוי לכבדו במאכל ומשקה)
עד קרנות המזבח - העושה כן מעלתו גבוה כמקריב.
אסרו חג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים
דינו כיום חול רגיל. תאריכי האסרו חג הם כב' בניסן
(אחרי פסח) ז' בסיון (אחרי שבועות) וכ"ג בתשרי (אחרי סוכות)
שאלות ותשובות דומות.
1) מה זה איסרו חג?
2) מותר לעבוד באיסרו חג?
לסיכום: מניחים תפילין כרגיל אבל לא אומרים תחנון
ע"פ הרמ"א נוהגים להרבות בו באכילה ושתייה כי
הקרבנות נאכלו גם ביום שלמחרת החג.
...
.jpg)
...