מי אמר שהתורה לא השתנתה עם השנים? זה הרי עבר בעל פה!

מספר סידורי: 141309
שאלה:
שאלה יש לי בפי שמציקה לי כבר הרבה זמן ענו לי עליה
ברורה לי מציאות התורה שבכתב והתורה שבעל פה. ואני
מאמין בה בלב שלם ומשתדל לקיימה לפרטיה. אך דבר
אחד שהייתי רוצה מאוד לדעת והוא: למה התורה שבע"פ
הייתה לאורך השנים מסיני בעל פה ולא בכתב?

השיטה של העברה של פרטים של התורה מדור לדור
באופן שנעשה בעל פה לעניות דעתי,יכולה ליצור מצב
של הוספת דברים ופרטים על אותה תורה שבעל פה.
שכל עוד אין בסיס כתוב וחתום אפשר תמיד להוסיף
פרושים, איך על פי זה אפשר לדעת בוודאות ואמיתות
מוחלטת של חתימת התורה שבעל פה שהיא אותה
דבר בידיוק כמו שה' נתן לנו בסיני?

אשמח אם תעזור לי בהבנת התשובה לשאלה זאת.

תשובה:
אח יקר , אקדים הקדמה קצרה ע"מ שהדברים יהיו ברורים
ידע הקב"ה שיבואו עמים אחרים וינסו לגנוב לנו את התורה
לשנות אותה, לעוות אותה, להשתמש בה בצורה לא הגונה
לכן מה עשה ה' יתברך? הצפין והסתיר חלק ממנה ומסר
את סוד ההצפנה רק למשה רבנו.

משל למה הדבר דומה? משל לאדם שמעביר לחברו את
הכספומט לצורך הלוואה , אבל את הקוד של הכספומט
הוא מעביר לו בע"פ , כי אם זה יהיה כתוב, זה עלול
להגיע לידיים עויינות שיעשו בו שימוש לא ראוי. ולכן רק
לאנשים שראויים לכך , ניתן הקוד בעל פה.

מדוע הועברה התורה בע"פ ולא בכתב?
אחת הסיבות שהתורה הועברה בע"פ ולא בכתב
היא כדי שגורמים עויינים לא יעשו בה שימוש לרעה
כפי שעושים בה היום , לנוצרים יש ברית חדשה
שאגב מבוססת על התורה ולערבים יש את הקוראן
אם התורה לא הייתה נכתבת הם לא היו מצליחים
לדלות כ"כ הרבה רעיונות וחכמה.

ביום שבו תורגמה התורה ליוונית בא חושך לעולם
כדי ללמדך עד כמה הדבר רע בעיני ה'. כפי שמובא
בגמרא במסכת תענית: "בשמונה בטבת נכתבה
התורה בימי תלמי המלך בלשון יוונית, והחושך
בא לעולם שלושה ימים". ויש אנשים שצמים ביום זה

מי אמר שההעברה בע"פ לא גרמה לשינויים?
כשמעבירים מידע בע"פ הרבה פעמים יש חשש
שבמהלך ההעברה יהיו שינויים , אדם יעביר את
המילה סכין, השני יעביר הלאה את המילה שקית
או מילה דומה. אלא שבהברה המדוברת של חז"ל
השיטה הייתה ממש מדוייקת , הם היו מעבירים
כל מילה מהתורה בקול רם תוך כדי שינון וחזרה
עשרות פעמים , כדי שהכל יועבר במדוייק ולא
תהיינה תקלות , בנוסף , מי שהיה מעביר טעות
היה נושא בהשלכות של ההעברה השגויה שלו
שגרמה להכשלת הרבים וכיוצב'. הנושא עבר
בצורה מאוד קפדנית , מדוייקת ומדוקדקת
ועובדה היא שעד היום כולנו מקפידים לחגוג
את החגים באותם ימים ונזהרים מכל דבר.

למעלה מ-1,400 שנה לא השתנתה המסורה
של התורה שבעל פה, עד שקבל רבי יהודה
הנשיא רשות מן השמים לכתוב את התושב"ע

בשביל מה צריך בכלל את התורה שבע"פ
בלי התורה שבעל פה התורה שבכתב לא מובנת כלל
כתוב:"שמור את יום השבת", איך? מה צריך לעשות?
כתוב:"בסוכות תשבו 7 ימים", איך בכלל בונים סוכה?
כתוב:"כבד את אביך ואת אמך",איך מכבדים הורים?
התורה מצווה לקחת ארבעה מינים, מהם 4 המינים?

משל יפה שימחיש זאת הוא משל הנערים שהלכו
לאיבוד על אי בודד , הם לא ידעו איך לשרוד באי
אילו חיות טורפות יש שם , מה מותר ומה אסור
לאכול , והנה לפתע נתקלו בספר הדרכה: "איך
לחיות באי" , עיינו בו בשקיקה עד שלפתע גילו
מילים שהם לא מבינים , כמו המשפט הבא:
"כדי להצליח לשרוד ראוי לאכול כל יום עלה
מעץ ה-"פוקהונטס" מה זה עץ הפוקהונטס?
עוד משפט: "כדי להינצל ממחלת הים המצויה
באי , יש למרוח שמן "סבורטס" על המצח.
איפה מוצאים את השמן הזה? הצטערו מאוד
הנערים , עד שלאחר שבוע ימים הם נתקלו
בזקני האי , הזקנים הואילו בטובם ללמד
אותם את כל סודות האי , וכך שרדו חודשים
רבים עד שבאו לחלץ אותם משם.

באותה מידה יש המון מילים לא מובנות
בתורה שרק ע"י התורה שבע"פ אפשר יהיה
ללמוד ולהבין אותם. כמו למשל "טוטפות" מה
זה? וקשרתם לאות על ידיך? את מה לקשור?
והיו לטוטפות בין עיניך? איפה שמים את זה?
מה זה מזוזות? איך כותבים אותם? מה זה
תפילין איך הם צריכים להיראות? מה צריך
להיות כתוב בהם וכו' וכו'.. מי אמר שפרי
עץ הדר זה אתרוג? אולי זה זית וכיוצב'

כשלומדים את הנושא ממש לעומק , מבינים שיש
הבדל בין קבלה למסירה , משה קיבל תורה מסיני
ומסרה ליהושוע. משה הוא היחיד שזכה לקבל תורה
כל השאר קיבלו רק במסירה , מי שזכה לקבל תורה
במסירה מעלתו עצומה.

למה לא כתבו את התורה?
הר”ן (מגילה, יד', א' ברי”ף) מבאר את הסיבה לאיסור.
לדבריו, הטעם בכך הוא שלא ניתן לרדת לעומק
הביאורים של התורה שבכתב כי אם על-ידי מלאכת
הלימוד שבין רב לתלמיד. אילו היו הדברים נכתבים
בכתב, הייתה אפשרות של מכשול בכך שהתלמיד
יסתפק ברמת הבנה הנקנית מן הכתובים, למרות
שהבנה זו רחוקה מהיות שלמה.

ר’ צדוק הכהן (מחשבות חרוץ, עמ’ קיג) מוסיף שמילה כתובה
אינה יכולה לכלול את עומקה של המילה המדוברת.
לדבריו, המילה עוצמתה של המילה המדוברת היא
בכך שהדיבור נובע מ”מעמקי הלב”, לעומת דברים
כתובים שאינם יכולים לרדת לאותו עומק. מכאן יש
סיבה נוספת לאיסור כתיבתה של התורה שבע"פ.

עוד מובא ש-”כותבי ברכות כשורפי תורה” (שבת קטו, ב)
דהיינו למרות הרצון הטוב בכתיבת תפילות וברכות,
הגמרא מתבטאת בחומרה מפאת החשש שכתיבת
הדברים תביא לידי ביזיונם. החשש עצמו (ע"פ חז"ל)
הוא שתיפול דליקה בשבת, ומחמת איסור שבת יהיה
אסור להציל את הכתבים, מה שיביא לידי השמדתם.

בעל ספר העיקרים מביא שהדינים וההלכות בתורה
מורכבים מפרטים רבים, וכוללים ניואנסים שאי אפשר
להעבירם בכתב. הכתיבה תייצר בהכרח חילוקי דעות
באשר למשמעותם של הכתובים , ויהיו שיבינו את
הדברים בשונה ממשמעותם המקורית.

הרמב"ם במורה נבוכה א',עא' מביא סיבה נוספת
כתיבת כלל הדינים כחטיבה אחת מפורשת תיצור
בעיה עם חלוף השנים, מאחר ודיני התורה מקיפים
את אורח חייו של האדם, ובגלל שהעולם מתפתח,
ייווצר מצב שבו יהיו מקרים שבהם לא נקבע דין.
השארת קביעת חלק מהדינים על פי מערכת
כללים פותרת את הבעיה הזו.

הסמ"ע בהקדמה לחושן משפט מביא: קביעת כל
פרטי הדינים בספרים עשויה להסיר מהעם את הרגשת
המחויבות לשינון ולימוד של הדינים, והתחמקות בטענה
שכאשר יהיה צורך בידיעת הדינים יהיה אפשר לברר
אותם באמצעות הספר. רק שימור התורה שבעל פה
כדבר העובר במסורת מרב לתלמידו תחייב את המשך
השינון התמידי.

שאלות ותשובות דומות.
1) מי אמר שהרבנים צודקים? עברו הרבה שנים !
2) מסיונר טוען שהיהדות הוחלפה בברית החדשה
3) הפרשנות של חכמים לתורה שגויה והתורה מיושנת
4) איך מצפים ממני להאמין שהכל לטובה? עם סבל
5) לצערי סיפורי התנך לא ממש נראים לי אמיתיים

לסיכום: אין שום סיכוי שבעולם שהתורה תשתנה
מסיבה פשוטה אחת התורה שבעל פה היא חלק
מהרמוניה נפלאה של חוקים , תקנות , ציוויים ועוד
כל חלק קשור לחלק אחר ויחד הם מרכיבים חטיבה
אחת נצחית. זו הסיבה שעד היום בארץ , בחו"ל
וכל יהודי שמגיע מכל מקום בעולם יודע איך לבנות
סוכה , מה מותר מה אסור מה מקבל טומאה ומה
לא , במה מותר לסכך ובמה לא , כל זה רק על
קצה המשזלג , אם תרצה תוכל להגיע לשועירם
בהצלחה רבה , אני מקווה שקיבלת תשובה אחי.
...