מספר סידורי: 147228
שאלה:
כבוד הרב, לפני כשנתיים אני ובעלי התחזקנו מעט יותר בדת,
והעברנו את בתנו לבית ספר ממלכתי דתי, בת 12 ונראה כי היא
אנטי ונגד הדת. כועסת שצריכה ללבוש רק חצאיות או שמלות,
פתאום מתעניינת בכל מיני דברים כגון עגילים נוספים באוזניים,
צביעת פס בשיער ונראה כי מנסה בכל דרך אפשרית למרוד
ולהיות שונה ומיוחדת. דברים שגם יכולים לקרות בגיל
ההתבגרות אולם נראה כי זה אפילו קצת יותר...

אנו פונים אליך לייעוץ כיצד אפשר לגרום לה לא לשנוא את
הדת אלא להפך להתחבר לדת ולקדושה, ומה לעשות עם כל
הבקשות שלה לעגילים נוספים ופס בשיער? בנוסף הייתה
אמורה לעלות לאולפנה והחליטה ללכת בסופו של דבר לתיכון
דתי שהרמה הלימודית בו נמוכה יותר מהאולפנה... כיצד עלי
להגיב כדי לא להרחיק אותה עוד יותר מאיתנו? 

תשובה:
שלום וברכה.
כבר למדנו שבדור הגאולה תהיה חוצפה גדולה "חוצפא יסגא"
הדברים מובאים מפורשות במסכת סוטה דף מט: שם גילו לנו
חז"ל איך תיראה התקופה של הדור שלנו: "בת קמה באמה"
"בן מנוול אב", "אוייבי איש אנשי ביתו", "האמת תהא נעדרת"
בקיצור כל הסימנים שאיתם אנחנו מתמודדים בדור האחרון.
אבל אל תדאגו , דווקא מתוך הקושי , דווקא מתוך החושך 
בע"ה יצמח לכם אור גדול. ככה זה בכל דבר בחיים ובפרט
בלידה , בהתחלה כואב , יש צירים אבל בסוף יש לידה. גם 
בחיים בהתחלה קשה , יש התמודדויות , ניסיונות בחינוך, 
אבל מי שפועל ע"פ הכללים בסוף מצליח לקצור את הפירות.

התייחסות נקודתית.
א) ישר כח שהתחלתם להתחזק יותר בדת
ב) התחזקות צריכה להיות הדרגתית תוך כדי תיוך
ג) תנו לה לראות שיעורים מצחיקים שלנו זה יעזור לה
ד) ילדים צריכים לגדול בסביבה בריאה צפו בקטע: "חינוך"
ה) הבת שלכם לא מתנגדת לדת , פשוט קשה לה עם השינוי

הערה: שינויים צריכים להיות הדרגתיים ולא חדים וקיצוניים
תחשבו על זה רגע, איך הייתם מרגישים אם ברגע אחד
ההורים שלכם היו עוברים דירה , מעבירים אתכם מבית 
הספר ומשנים לכם את כל ההרגלים? אין ספק שהיה לכם
קשה נכון? באותה מידה קשה מאוד לבת שלכם להתנתק
מכל מה שהרגלתם אותה אבל עם הזמן היא תתרגל בע"ה
מה שהכי חשוב זה שאת ובעלך תשדרו על אותו גל. לא יכול
להיות שאת תגידי משהו אחד ובעלך יגיד משהו אחר. או 
שבעלך יגיד שאסור ואת תגידי שמותר וכיוצב'. 

במה צריך להתמקד בכל גיל.
מגיל 0 - 3 - צריך לתת הוראות ברורות (אור וחושך)
מגיל 3 - 6 - אפשר יותר לנמק את ההוראה (הבדלת המים)
מגיל 6 - 9 - צריך לשים לב למה הילדים חשופים (תדשא הארץ)
מגיל 9 - 12 - צריך לשים לב לדמויות המפתח בחייהם (מאורות)
מגיל 12 - 15 - תדאגו שיהיו לו רק חברים טובים (כנגד העופות)
מגיל 15 - 18 - תרחיקו אותו מחברים מקולקלים (אדם ובהמה)

התהליך החינוכי מקביל מאוד לבריאה (כל 3 שנים זה יום אחד)
היום הראשון אור וחושך - הוראות ברורות וחד משמעיות
היום השני מים עליונים ותחתונים - התחום הקוגנטיבי מתפתח
היום השלישי תדשא הארץ - לשים לב לאילו גירויים הוא נחשף
היום הרביעי מאורות - המורה שלו חשובה , אתם הכי חשובים
היום החמישי עופות - תקפידו לדאוג לזה שיהיו לו חברים טובים
היום השישי אדם ובהמה - תרחיקו אותו מחברים מקולקלים

כרגע הבת שלכם נמצאת בין השלב הרביעי לשלב החמישי
לכן חשוב מאוד שתשימו לב ל-"מאורות" לדמויות המפתח
בחיים שלה , כי אותם היא עתידה לחקות , תשימו לב מיהם
המורים שלה , תשימו לב לדוגמא האישית שלכם כדי שהיא
לא תתבלבל ותגיד מצד אחד אומרים לי ככה , ומצד שני הם
עושים אחרת. וכיון שבקרוב ממש היא נכנסת לשלב חמישי
תשימו לב הדק היטב שהחברות שהיא מסתובבת איתם הן
חברות בריאות , טובות , יראות שמים ולא חברות מקולקות
אם אתם רואים שיש לה חברות מקולקלות אל תאפשרו לה
להסתובב איתם. נקודה. בקטע הזה אתם צריכים להיות דיי
חזקים , זה אמנם לא קל , אבל עדיף שיכאב לה מעט עכשיו
והיא תעקור את השורש הרע מאשר יכאב לה ולכם אח"כ
ויהיה קשה וכמעט בלתי אפשר לעקור את השורשים הרעים
כדי לא להשניא עליה את הדת , תרעיפו המון חום ואהבה וכל
פעם שהיא עושה מעשה חיובי ולו הקטן ביותר , תצ'פרו אותה
תחמיאו , תעודדו , תקנו , תפרגנו , תחבקו , ותעשו מזה ביג
דיל. כשהיא עושה מעשה רע , תשתדלו להעלים עין בהתחלה
ולא להתרגש יתר על המידה , זה אמור לעבור. אם זה לא
עובר ולהיפך זה עולה שלב , תכתיבו מיד את הטון ותגידו לה
בצורה שאינה משתמעת לשני פנים , בבית שלנו לא מסתפרים
ככה , בבית שלנו לא מחללים שבת , בבית שלנו לא נאפשר
שתחזרו מאוחר הבייתה וכיוצב'. תראו לה שאתם חזקים כך
גם היא תבין שלא כדאי להתעסק איתכם ומהר מאוד היא
תירגע. היא צריכה לדעת שיש לה מה להפסיד ומה להרוויח

מה עלינו לעשות כדי להקל עליה?
א) חינוך הוא בראש ובראשונה חום ואהבה , תרעיפו חום.
ב) תשוחחו איתה המון ותסבירו לה כמה הדברים חשובים
ג) תספרו לה סיפורי צדיקים וניסים מהנשמה , בניגון נעים
ד) תחבקו אותה , תבינו אותה , תוותרו , אבל לא על הכל
ה) תדברו אליה בצורה מכובדת אבל תעמידו אותה במקום

חינוך זה ר"ת
ח - חום ואהבה
י - ידע וחכמה
נ - ניגון ונשמה
ו - וותרנות
ך - כבוד הדדי

לסיכום: הבת שלכם בסך הכל בת 12, מצד אחד היא כבר
בוגרת , מצד שני אתם צריכים להראות לה שאתם מכתיבים
את הכללים וברגע שהיא תתחצץ ו\או תעשה דברים נגד
הרצון שלכם , יהיו לזה השלכות. פחות זמן מחשב , פחות
זמן פלאפון , פחות זמן משחק , פחות דמי כיס , פחות זמן
חופשי , פחות יציאות וכיוצב' , תראו לה שיש לה מה להפסיד

נ.ב - בד בבד תרעיפו עליה חום ואהבה ותדברו איתה המון
על הנושא , כמה חשוב לכם לעשות רצון ה' , כמה ה' אוהב
את מי שהולכת בצניעות וכיוצב' , בנוגע לעגילים תגידו לה
שכרגע זה לא שייך , ברגע שהיא תגיע לגיל 18 אם היא
רוצה שתעשה מה שהיא רוצה. בנוגע לפס בשיער אם 
מדובר בפס עדין ולא במשהו שעלול להיראות כמו חילול
שם שמים , אפשר. אם לא אז לא ! בהתחלה היא תתמרמר
ותכעס אבל מהר מאוד כשהיא תראה שאתם חזקים ולא
מתפשרים היא תבין שלא מתעסקים אתכם , תהיו חזקים.
...
  
  
...



תגיות:
קירובאהבהדתבת מורדתבת קמה באמהבן מנוול אבחוצפהגיל ההתבגרותחינוך ילדים