אני לא רוצה לשמור נידה ואשתי לוחצת עליי
מספר סידורי: 96571
שאלה:
אנחנו נשואים טריים ואשתי מאוד רוצה לשמור נידה,אני לא מאמין בזה וזה מאוד קשה לי,אני יודע שצריך לכבד את ההחלטות שלה וזה. אבל אני לא מוכן בשום פנים ואופן,האם זה שווה את זה שאין שלום בית? האם כדאי לוותר על הכל בשביל זה? זה שווה את הדיכאון והעצבים שיש בבית?
תשובה:
תגיות:
שמירת נידהרצון לשמור נידהטבילה במקווהמקווה נשיםלהתרחק מהאישההלכות נידה
שאלה:
אנחנו נשואים טריים ואשתי מאוד רוצה לשמור נידה,אני לא מאמין בזה וזה מאוד קשה לי,אני יודע שצריך לכבד את ההחלטות שלה וזה. אבל אני לא מוכן בשום פנים ואופן,האם זה שווה את זה שאין שלום בית? האם כדאי לוותר על הכל בשביל זה? זה שווה את הדיכאון והעצבים שיש בבית?
תשובה:
בשביל לריב צריך 2, ואשריך שזכית שיש לך אישה צדיקה, שמוסרת נפשה ומוכנה לכל זה בכדי להציל אותך מאיסור חמור זה, ותיראה קצת את הדברים הכתובים בחז"ל.
אין אישה יוצאת מחזקת טומאה לטהרה, עד שתפסוק בטהרה, היינו צריכה לעשות בדיקת הפסק בטהרה, ואח"כ לספור (ולבדוק) בשבעה נקיים. ואחר כך (היינו ביום השביעי של השבעה נקיים)לעשות חפיפה ולהסיר כל חציצות, ואחר צאת הכוכבים לטבול, ואז טהורה. יש היום ספרים פשוטים ללמוד ההלכות הבסיסיות, כגון הטהרה בהלכה והאגדה, (ויש שם גם הרבה מאמרים מחזקים), וכן ספר"תורת הטהרה". וכן ישנם הרבה נשים, שמוכנות להדריך ולהסביר למי שרוצה בכך.
שכר שמירת טהרת המשפחה ועונש המבטלה
ידוע הדבר ומפורסם הענין, כי טהרת בנות ישראל היא יסוד קדושת האומה הישראלית, ובמשך כל הדורות קיימו את המצוה במסירות נפש, והטבילה לא היתה במקוה נקי וחם כמו בימינו, אלא טבלו במים קרים ואפילו מתחת למעטה הקרח בנהרות הקפואים בשביל לחיות את חיי האישות בקדושה ובטהרה.
וכבר אמרו חז"ל: "אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על המשפחות המיוחסות בישראל" (קידושין ע'), כלומר בית שהטהרה נשמרת בתוכו, הקב"ה כביכול שותף בבית זה, כי חלילה אם לא שומרים את הטהרה בית זה נקרא "פגום", והקב"ה מסלק שכינתו מבית זה.
ומצינו בזוהר הקדוש (שמות) שבזכות מצוה זו נגאלו ישראל ממצרים, וכך כתוב שם: זכאים הם ישראל שאע"פ שהיו בגלות מצרים, נשמרו מכל שלש אלה, מנדה, מבת אל נכר, ומהריגת העובר, והשתדלו בפרהסיה בפריה ורביה, שאע"פ שנגזרה גזירה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", לא נמצא ביניהם מי שהרג העובר במעי האשה, כל-שכן לאחר זה, ובזכות זה יצאו ישראל מהגלות, מנדה- ששנה ר' חייא על מה שכתוב "ויעש את הכיור
נחושת ואת כנו נחושת, במראות הצובאות" מפני מה זכו הנשים לכך ? מפני ששמרו על עצמן בגלות מצרים, ואחרי שנטהרו מנדתן, היו באות, ומתקשטות ומסתכלות במראות עם בעליהן, ומעוררות אותם לפריה ורביה ע"כ.
וכתוב עוד שם בזוהר: שלשה הם הדוחים את השכינה מהעולם, וגורמים שאין דיורו של הקב"ה בעולם, ובני אדם צועקים ואינם נענים, ואלה הם: השוכב עם הנדה היות ואין טומאה קשה בעולם זולת טומאת נדה, טומאת הנדה קשה מכל טומאה שבעולם, הוא נטמא, וכל הקרבים אליו נטמאים עמו, בכל מקום שהם הולכים, נדחית השכינה מפניהם, ולא עוד אלא שגורם מחלות רעות לעצמו, ולאותו הזרע שיוליד, כי כיון שהאדם קרב לנדה, הטומאה עוברת עליו, והיא נשארת בכל אבריו, הזרע שהוא מוליד בו בזמן, נמשך עליו רוח טומאה, וכל ימיו יהיה בטומאה, כי הבנין והיסוד שלו הינו בטומאה גדולה וקשה מכל טומאות שבעולם, ע"כ.
הרי לנו מדברי הזוהר הקדוש את חומרת הענין, והרעה שגורם לבניו שהם בני נדה ופגומים ביחוסם, וגורם שתכרת נפשו, כי העובר על זה חייב כרת,
וכתב הרמב"ם "הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה שתכרת הנפש" על כן החס על עצמו יזהר מאד בזה.
ונאמר בתלמוד: על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות "בנדה" ובחלה ובהדלקת הנר.(שבת לא)
לאור האמור, האיש הירא לנפשו ולנפש בני ביתו בעולם הזה, ובעולם הבא, ורוצה לזכות לזרע קודש, ישמור היטב על כל דיני טהרת המשפחה, ע"י שיקבע עצמו ללמוד בקביעות עם תלמיד חכם, וכן ללמד את אשתו דינים אלו, ובכל ספק אל יסמוך על עצמו, כי דברים אלו הם ברומו של עולם, אלא יפנה למורה הוראה, וכן האשה אל לה "להתבייש", ובכל ספק עליה לפנות למורה הוראה, ואדרבה הבושה הגדולה ביותר היא כשמונעת עצמה
מלשאול, וחלילה גורמת לה ולבעלה להכרת מן העולם.
וכבר נאמר בגמרא על הפסוק "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה", שהיתה מראה דם נדה
לחכמים (מגילה י"ג) ולכן תתייעץ בכל דבר עם מורה הוראה, ובזה תזכה לבית מבוסס על אדני התורה וינוחו ברכות על ראשה.
מאת הרב ארז מלכא
תגיות:
שמירת נידהרצון לשמור נידהטבילה במקווהמקווה נשיםלהתרחק מהאישההלכות נידה
