מספר סידורי: 98830
שאלה:
כבוד הרב , אני ובחור מהסניף התחלנו לדבר לפני שנה פלוס ונהיינו חברים ממש טובים היה קטע שהוא רצה יותר מסתם קשר איתי ואני נלחצתי מהעניין וניתקתי את הקשר. אחרי כמה חודשים חזרנו לדבר (באמת שהיה קשה, הוא כמו אח!) ובמשך חצי שנה הכל היה כרגיל.. ואז הוא אמר שהוא לא יכול ושוב , הוא מרגיש את אותם דברים, הוא בחר לנתק את הקשר (ניסינו למצוא עוד דרך) זה גורם לשנינו לדיכאון, אתה חושב שיש עוד דרך? (שתינו תמיד שמרנו נגיעה)

תשובה:
אחותי היקרה , את לא יכולה לצפות מידיד כל כך טוב שנמצא איתך בקשר בסניף לא לפתח כלפיך רגשות , אני מניח שמצאת חן בעיניו והוא מצא חן בעיניך ולא סתם הפכתם להיות חברים כל כך טובים , כנראה שיש ביניכם תקשורת טובה ושפה משותפת , הבעיה היחידה היא ששניכם לא מבשלים את אותו מרק , את רוצה "מרק ירקות" והוא רוצה "מרק עוף" (סליחה על ההשוואה כן) את רוצה קשר של ידידות נפלאה והוא רוצה למסד את הקשר הוא לא רוצה להישאר ידיד טוב , כי הוא אמיתי , הוא לא רוצה לפגוע בך והוא לא רוצה להיפגע , הוא מבין שאם הידידות הזאת תימשך הוא עלול להיכשל בדברים אסורים.

ידידות - לא דבר פשוט בעולם התורני...
זו אחת הסיבות שידידות היא דבר לא פשוט בחברה התורנית שמקפידה על גדרי הצניעות , קשה מאוד לגבר לשמור נגיעה מנערה לפרק זמן כל כך ארוך, במיוחד כשכל פעם מחדש השיחות מקרבות ביניכם והפגישות שלכם נותנות מהות אחרת לחלוטין לקשר שלכם.

סיפור אישי על חבר וידידה שהכרתי...
אספר לך סיפור.. לפני שנים רבות היה לי חבר שהחליט לצאת עם אחת הידידות בחברה , הוא ממש לא נמשך אליה מבחינה חיצונית אבל הוא בהחלט אהב לדבר איתה ולשתף אותה בכל מה שעובר עליו , הם ניהלו שחנשי"ם (שיחות נפש) וממש נקשרו אחד לשני , הוא התחיל לדבר איתי על רגש שהוא מרגיש כלפיה , הוא לא האמין , הוא אמר לי: "רביד בחיים לא האמנתי שאני אמשך אליה" ופתאום וואלה , הדיבורים, השיחות , הבילוי המשותף קישר ביניהם כל כך שהוא התחיל לפתח רגש,, מה לומדים מזה? שרגש אמיתי מתפתח ע"י שיחה , קשר , דיבור. לא רק בצורה רדודה ושטחית כמו שאנחנו מכירים כיום , של "נדלקתי" , וואי איזה "מאמי" וואי איזה "חמודה" כל התיאורים החיצוניים עשויים להיות נכונים אבל אינם מעידים על קשר של אהבה , הם מעידים יותר על "תאווה".

קשרי ידידות הרבה יותר מורכבים מקשרים סתמיים
הקשר שנרקם ביניכם כל כך חזק היות והוא נבנה על ידי מציאת חן + תקשורת , לדעתי יש כאן שילוב חזק ומסוכן מאוד של תאווה נורמטיבית המצויה בקרב בני נוער בגילכם לבין אהבה , שנבנתה כתוצאה מיצירת קשר , שיחות נפש , פגישות רבות ויעדים משותפים.
לכן קשרי ידידות הרבה יותר מורכבים מקשרים סתמיים , שבאים בקלות ונעלמים בקלות !
קשר ידידותי שעלה מדרגה והפך לקשר רציני עשוי להיות הצלחה מסחררת , מצד שני אם חלילה אחד הצדדים לא מעוניין ביותר מידידות , אם הצד השני ינסה לעלות מדרגה , הוא עלול לאבד גם את הידידות ! כי פתאום הכל התהפך... פתאום הידיד הטוב "אוהב אותי" ואני ממש לא בקטע של "להקים איתו בית" , אז כדי לא לפגוע ולא להיפגע , מיד נוצר נתק !

לכל ידידות יש יתרונות וחסרונות..
יתרונות - אפשר לספר לו הכל , לשתף אותו בהכל , כיף שיש עם מי לדבר , הרבה יותר מאתגר ונחמד לחלוק רגשות עם גבר ולא עם אשה כי נערה מרגישה טוב יותר לקבל עצה מגבר בנוגע לחברים שלה וכיוצב'. בנוסף , לנערה יש תחושה של בטחון כשהיא בחברת הידיד כי היא יודעת שהוא לא מתכוון לצאת איתה ואין כאן מניעים מיניים כאלה ואחרים , מה שמוביל את הקשר היא אהבה אמיתית , כמו אהבה בין אח לאחות ולכן זה נח , נעים ולא מחייב , כל זמן שאין מחוייבות הדברים נראים אחרת , הרבה יותר קל להגיד מה שרוצים.

חסרונות - הידידות הנפלאה , השחרור שיש בין ידידים , לפעמים הפתיחות הרבה שיש עשויה לגרום לידידה לחשוף את הסודות הכי כמוסים שלה בפני הידיד ואם הוא לא אדם ישר הוא עלול לנצל זאת לרעה ולא חסרים מקרים שבהם ידידות תמימה הפכה לצרה צרורה , אתן לכם דוגמא אישית אחת שמישהו החליט לשתף באתר כדי שתבינו עד כמה הדברים מסוכנים , מדובר בזוג מסורתי דתילוני , הגבר רצה הרבה יותר מידידות והנערה בכלל לא הייתה מוכנה לשמוע על זה , הוא לא ידע מה לעשות , אבל הוא ידע שהנערה רגישה לאלכוהול , יום אחד הוא בחר לבוא אליה כהרגלו ולראות סרט , הבעייה היחידה הייתה שהוא בחר להשקות אותה באלכוהול.. אני לא רוצה להרחיב משום דרכי צניעות אבל ברור לכולם כיצד הוא ניצל לרעה את ההיכרות האישית שלו עם ה-"ידידה" שהפכה להיות "קרבן" להתעללות מצד האדם הקרוב אליה ביותר. לא לחינם אמרו שהגנבים המסוכנים ביותר הם אנשים שמכירים את הקורבן ויודעים בדיוק איפה הוא מחביא את כל האוצרות שלו ר"ל.

ולמרות שבעולם החופשי ידידוּת היא הדבר הכי נורמטיבי שיש , בעולם התורני היא עשויה להוביל לחשיפה מוקדמת ולהתמודדות מוקדמת מדיי עם סיטואציות רגשיות , כל זמן שהנערים צעירים הרי שסיטואציות של חיבור ופרידה עשויות לקבל משמעות אחרת , כל זמן שהן "בוסר" עשוי להיות בלבול גדול בין תאווה וחשקים , לאהבה שאינה אהבת יצרים והכי מסוכן זה שהמתירנות עשויה לגרום לקשיים באיפוק (כפי שניכר הדבר בהמשך...) 

מה הבעייה בנשיקה קטנה בלחי?
בחברה החילונית החופשית , אין בעיה לתת "נשיקה בלחי" או "ללחוץ יד" , "לחבק" או לראות ביחד סרט בחדר חשוך (ייחוד) , גילויי החיבה הקטנים הנ"ל עשויים "להרגיע" ולו במעט את הצדדים מבחינה רגשית ולאפשר זרימה מחודשת של הידידות. בעולם התורני זה בלתי אפשרי , לנו אסור לתת "נשיקה בלחי" לנו אסור "ללחוץ ידיים" , לנו אסור "לחבק" ! לנו אסור לשהות ביחד בחדר חשוך... למה??? כי אנחנו לא מוכנים להביא את עצמנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון , אזי.. גם אם בעולם החופשי יש התפרקות מבוקרת של רגש בצורה של גילויי חיבה קטנים , אל לנו לשכוח שלצד היתרון שלכאורה נראה נורמלי בחברה המתירנית , במקרים רבים גילויי חיבה קטנים הופכים למעידות קלות , בחינת: "אין אפוטרופוס לעריות" , כל שני וחמישי אנחנו שומעים על סיטואציות לא ממש נעימות בין "ילדים" ובעיקר בין "בני נוער" , מהיכן הכל מתחיל? ממתירנות פשוטה , הנגיעה הראשונה הובילה לנגיעה השניה , השכטה הראשונה הובילה לעישון , לאלכוהול בקיצור מתמכרים !

בני עקיבא - מתירנות מבוקרת ומסוכנת.
זו הסיבה שאני נגד השתתפות בסניפים מעורבים של בני עקיבא , לא בגלל שאני חושב שהם לא תורמים לעיצוב אישיותו של הילד , להיפך אני חושב שמסגרת טובה עשויה להועיל לילד בכל מצב , כל מסגרת אחה"צ של פעילות עדיפה על שעות של צ'יטוטים וגלישה ברחבי הרשת הלא מבוקרת , מצד שני חשוב שנזכור שעם כל הכבוד לתרומה האידיאולוגית של בני עקיבא , אל לנו להסכים לפעילות הנ"ל בכל מחיר ! בטח ובטח שלא במחיר של חשיפה מוקדמת לרגש והתמודדות עם סיטואציות שבהרבה מקרים עשויות להיות: "בוסר" , בעיקר לבנות שמתפתחות הרבה יותר מהר ונאלצות להתמודד עם משברים רגשיים בגיל כל כך צעיר , בגלל שהן נראות בוגרות , מנסות לחקות את הנערות הבוגרות ,מנסות להוכיח שהן גם מסוגלות להיות בקשר , לצאת עם חבר , להיות יפות , מושכות ומיוחדות , בדיוק כמו שילדה בת 12 לובשת את הנעליים של אמא שלה ושמה אודם "בצחוק" , כך נערות צעירות בסניף עשויות להיות נועזות "בצחוק" , צחוק שבמקרים רבים הופך למציאות מרה.

אז מה עושים? לא הולכים לסניף?
אני לא בא להכתיב לאף אחד אם ללכת לסניף או לא ללכת לסניף , לכל ילד יש הורים שמכתיבים לו את הלו"ז , אורלנוער לא בא לסתור את סמכות ההורים ולהכתיב סמכויות חדשות וכללים חדשים בבית , אני כאן כדי לסייע לכל אותם נערים שנקלעים למשבר מול ההורים , הקונפליקט הרוחני תורני בא לידי ביטוי ברצון של הנער לקיים את ההלכה מחד גיסא ולהתמודד עם "פשרנות הורית" מאידך גיסא , כל זמן שלהורים יש רב והם פועלים ע"פ דעת תורה , על הילדים לעשות בדיוק מה שההורים שלהם אומרים להם, אולם ברגע שההורים "מחפפים" ואין להם "דעת תורה" ואין בבית חינוך לתורה ומצוות וכולם זורמים , כאן בני הנוער מחפשים עזרה , הכוונה וטיפים והטיפ הטוב ביותר שאני יכול לתת לתלמידים שלי הוא , "לא לרקוד על שתי חתונות" ! אל תהיה צבוע ! או שאתה דתי או שאתה חפיפניק , אם אתה דתי, סניף מעורב הוא מחוץ לתחום בדומה לזה שחתונה מעורבת היא מחוץ לתחום, כי לדתיים יש כללים וגם אם יש מי שיתיר ערבובייה בגילאי היסודי , הציבור התורני נוהג לקיים את ההפרדה כבר מקטנות , אבל לא ניכנס כרגע להשקפה. 

סניף נפרד לדתיים או סניף מעורב למתחזקים?
בני עקיבא הוא מקום נפלא כל זמן שמדובר בסניף נפרד ואין ערבובייה בין בנים לבנות ! אם אתה מתחזק , חפיפניק , או שההורים שלך בכלל לא דתיים, או שאתה עושה לעצמך טובה שאתה בכלל מגיע לסניף , זה כבר משהו אחר כאן יכול להיות שהסניף עשוי לתרום לך... אבל אם אתה דתי ואתה בא מבית דתי , אני לא חושב שראוי שתהיה חלק מסניף מעורב , תבררו ותראו בעצמכם אל תאמינו לי , רוב הבנות של הרבנים , הבנות האיכותיות שבאות ממשפחות טובות שההורים משגיחים על הילדים ודואגים לרמה התורנית של ילדיהם , לעולם לא יהיו חלק מסניף מעורב וגם אם כן אולי רק בגיל החביון (6-12) גיל שבו המיניות חבויה והחשיפה הרבה יותר נשלטת ומבוקרת, למרות שאם שואלים אותי , היום גיל החביון מסתיים כבר בגילאי 10 או 11 , החשיפה הכ"כ גדולה שיש בחוץ , משנה את כל הכללים. היום ילד בגיל 10,11 חשוף לתכנים אסורים לא פחות מילד בן 12, אבל שוב , הכל תלוי בהורים , בחינוך , במסגרת שבה הוא לומד וכיוצב'.

כשיש מציאת חן קשה לפתח קשר אפלטוני בלבד.
אני מאוד מעריך את הבחור היקר שבחר לא להתמודד עם הקושי שבלהיות "חבר" אפלטוני בלבד , מצד שני אני מאוד מבין אותך , קשה מאוד להפסיק קשר כל כך נפלא וכל כך "אמיתי" קשר שנרקם כתוצאה מחשיפה מוקדמת שמקורה בקשרי ידידות שהובילו לקשר מוקדם בחינת: "בוסר" , קשה מאוד לשלוט ברגש כל כך הרבה זמן , קשה מאוד להתאפק ו לכן חשוב מאוד לבחון שוב את הקשר ואולי יהיה נכון יותר לנתק קשר ולא לבוא לידי ניסיון. סניפים מעורבים של בני עקיבא עשויים להוות מקום נפלא לצעירים וצעירות ממשפחות רחוקות או פושרות ולתרום להם המון , אבל משפחות תורניות שיראת השמים שם היא בעדיפות ראשונה לעולם לא יתירו לילדים שלהם להשתתף בסניפים מעורבים , בטח ובטח שלא אחרי גיל החביון ואם מישהו מכיר מציאות אחרת , אשמח לשמוע את דעתו בנושא.

מדריכים לבנים ומדריכות לבנות.
אם יכולתי להשפיע על הארגון הנפלא הזה , הייתי מציע למנהליו להפריד בין בנים לבנות כבר בגיל החביון ואף לדאוג שמדריכים ידריכו בנים ומדריכות ידריכו בנות , וחשוב לציין שיש הבדל עצום בין אשה בוגרת , יציבה מבחינה תורנית ובעלת כלים , לבין נערה צעירה שבוחרת להדריך בחברת בנים. במקרה שלכם כדי ששניכם לא תיכנסו לדיכאון עמוק אולי כדאי שהקשר ביניכם לא יהיה כזה אינטנסיבי , ואם אתם ממש צעירים , אז בכלל לא שייך שתהיו בקשר , זה רק יביא אתכם לידי ניסיון וכו'.. זיכרו ! או שאנחנו דתיים או שאנחנו חפיפניקים , תבחרו מה אתם רוצים להיות? קשר לא נרקם רק בגלל ש-"כיף לנו יחד" , קשר זה דבר הרבה יותר משמעותי ומהותי , קשר צריך להיות בחינת: "איזה בית נבנה יחד?"

לסיכום: הרבה פעמים קורה שנופלים בשמירת נגיעה כדי להציל את הקשר או לנסות לחזק את הקשר , אבל זו טעות , ע"פ תורתנו הקדושה , נגיעה מוקדמת מובילה ברוב לאכזבה מוקדמת והתמודדות מוקדמת עם סיטואציות רגשיות עשויה להזיק יותר מאשר להועיל. לכן אני מציע שתעשו הפסקה כרגע , עד שתגיעו לגיל המתאים ואז בע"ה תבנו קשר יציב ואמיתי מבלי שתכשילו אחד את השני בהרהורי עבירה , בניסיונות שעשויים להוביל חלילה לחטא.
אני מאחל לכם המון הצלחה ואני מקווה שתצליחו לקבל החלטה עם שכל ולא רק עם רגש.

לקריאת שאלות ותשובות נוספות בנושא בני עקיבא לחצו כאן: "שו"ת בנושא בני עקיבא"









.





תגיות:
בני עקיבא התאהב בי כמו אח סניף מעורב סניף נפרד