מה העניין לומר את נבואת זכריה היום?
מספר סידורי: 158174
שאלה:
תשובה:
שלום וברכה, נכון מאוד יש סגולה לקרוא את נבואת זכריה
המורי אמר שיש בזה עניין גדול מאוד. כיון שביום זה בשנה
השניה למלכות דריווש התנבא זכריה את נבואתו, (זכריה א').
על בניין בית המקדש.
זאת הנבואה \ טוב לומר פס' אלה: "כה אמר ה' שַׁבְתִּי
לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת; וקוה (וְקָו)
יִנָּטֶה, עַל-יְרוּשָׁלִָם... עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי, מִטּוֹב; וְנִחַם יְהוָה עוֹד
אֶת-צִיּוֹן, וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם".
ובמסכת סנהדרין (ק"א, א') נאמר: "כל הקורא פסוק בזמנו
מביא טובה לעולם שנאמר: 'ודבר בעיתו מה טוב'. גם במסכת
סופרים (פרק י"ח הלכה א') מובא: "כל המזכיר פסוק בעונתו
מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן".
לכן קריאת פסוקים אלה מסוגלת להביא טובה לעולם
זכריה פרק א' פסוק ז' והלאה
"בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה, אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ, בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא, לֵאמֹר. רָאִיתִי הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם, וְהוּא עֹמֵד, בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה; וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים, שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים. וָאֹמַר, מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי; וַיֹּאמֶר אֵלַי, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, אֲנִי אַרְאֶךָּ, מָה הֵמָּה אֵלֶּה. וַיַּעַן, הָאִישׁ הָעֹמֵד בֵּין-הַהֲדַסִּים וַיֹּאמַר: אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה, לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ. וַיַּעֲנוּ אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה, הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים, וַיֹּאמְרוּ, הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ; וְהִנֵּה כָל-הָאָרֶץ, יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת. וַיַּעַן מַלְאַךְ יְהוָה, וַיֹּאמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה, זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה. וַיַּעַן יְהוָה, אֶת-הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טוֹבִים: דְּבָרִים, נִחֻמִים. וַיֹּאמֶר אֵלַי, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, קְרָא לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלִַם וּלְצִיּוֹן, קִנְאָה גְדוֹלָה. וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף, עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט, וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה. לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה, שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת; וקוה (וְקָו) יִנָּטֶה, עַל יְרוּשָׁלִָם. עוֹד קְרָא לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי, מִטּוֹב; וְנִחַם יְהוָה עוֹד אֶת צִיּוֹן, וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם". (חשוב להפיץ ולשתף)
...
...
שאלה:
שלום וברכה, שמעתי שב-כד' שבט יש עניין לקרוא את
נבואת זכריה, אשמח שהרב יכתוב לי מאיפה עד איפה לקרוא.
נבואת זכריה, אשמח שהרב יכתוב לי מאיפה עד איפה לקרוא.
תשובה:
שלום וברכה, נכון מאוד יש סגולה לקרוא את נבואת זכריה
המורי אמר שיש בזה עניין גדול מאוד. כיון שביום זה בשנה
השניה למלכות דריווש התנבא זכריה את נבואתו, (זכריה א').
על בניין בית המקדש.
זאת הנבואה \ טוב לומר פס' אלה: "כה אמר ה' שַׁבְתִּי
לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת; וקוה (וְקָו)
יִנָּטֶה, עַל-יְרוּשָׁלִָם... עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי, מִטּוֹב; וְנִחַם יְהוָה עוֹד
אֶת-צִיּוֹן, וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם".
ובמסכת סנהדרין (ק"א, א') נאמר: "כל הקורא פסוק בזמנו
מביא טובה לעולם שנאמר: 'ודבר בעיתו מה טוב'. גם במסכת
סופרים (פרק י"ח הלכה א') מובא: "כל המזכיר פסוק בעונתו
מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן".
לכן קריאת פסוקים אלה מסוגלת להביא טובה לעולם
זכריה פרק א' פסוק ז' והלאה
"בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה, אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ, בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא, לֵאמֹר. רָאִיתִי הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם, וְהוּא עֹמֵד, בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה; וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים, שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים. וָאֹמַר, מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי; וַיֹּאמֶר אֵלַי, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, אֲנִי אַרְאֶךָּ, מָה הֵמָּה אֵלֶּה. וַיַּעַן, הָאִישׁ הָעֹמֵד בֵּין-הַהֲדַסִּים וַיֹּאמַר: אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה, לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ. וַיַּעֲנוּ אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה, הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים, וַיֹּאמְרוּ, הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ; וְהִנֵּה כָל-הָאָרֶץ, יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת. וַיַּעַן מַלְאַךְ יְהוָה, וַיֹּאמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה, זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה. וַיַּעַן יְהוָה, אֶת-הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טוֹבִים: דְּבָרִים, נִחֻמִים. וַיֹּאמֶר אֵלַי, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, קְרָא לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלִַם וּלְצִיּוֹן, קִנְאָה גְדוֹלָה. וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף, עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט, וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה. לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה, שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת; וקוה (וְקָו) יִנָּטֶה, עַל יְרוּשָׁלִָם. עוֹד קְרָא לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי, מִטּוֹב; וְנִחַם יְהוָה עוֹד אֶת צִיּוֹן, וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם". (חשוב להפיץ ולשתף)
...
...