צריך לענות אמן באמצע עלינו לשבח?
מספר סידורי: 38321
שאלה:
אם אני בעלינו לשבח והם קוריאים קדיש אז מה לעשות להפסיק ולהגיד אמן או להמשיך (לא רק עלנינו לשך נגיד בעוד דברים) תודה
תשובה:
אתה צריך להפסיק ולענות אמן אם אתה באמצע עלינו לשבח. הרחבה: עניית דברים שבקדושה בפסוקי דזמרא
אם שמע באמצע פסוקי דזמרה ברכות או קדיש, לא יענה "ברוך הוא וברוך שמו", אבל אמן מותר לענות. ואף שמותר לענות אמן - אין חובה לענות, שהואיל והוא עוסק במצוות אמירת פסוקי דזמרה הוא פטור מהמצווה לענות אחר דברים אחרים שבקדושה. ומי שמכוון כראוי בפסוקי דזמרה וההפסקה לעניית אמן תטריד את כוונתו, מוטב שימשיך לאומרם בכוונה, ולא יענה אמן. אבל אם שמע את הציבור אומרים קדושה, יעמוד ברגליים צמודות ויצטרף אליהם, כדי שלא יבלוט כמי שאינו משתתף עם הציבור בדברים שבקדושה. וכן אם הגיעו ל"מודים דרבנן" או "ברכו", ישחה מעט ויענה עמהם. ואם הוא מתפלל במניין שנמצא בפסוקי דזמרה, ושמע ממניין אחר קדושה או "מודים" או "ברכו", רשאי להמשיך לשבת ולומר פסוקי דזמרה, הואיל ואינו נראה כפורש מהציבור בזה שממשיך להתפלל כסדרו.
עניית דברים שבקדושה בברכות קריאת שמע
לדעת מהר"ם מרוטנבורג, בשעה שאדם אומר קריאת שמע וברכותיה, לא יפסיק לענות על קדיש וקדושה, שהואיל והוא עוסק כבר בשבחו של מקום אסור לו להפסיק כדי לענות על שבח אחר.
אבל דעת רוב הראשונים (תר"י, רא"ש), שלצורך שבחים גדולים שנאמרים בציבור, רשאי אדם להפסיק אפילו באמצע ברכות קריאת שמע וכן הלכה . כשיפסיק, יענה רק על הדברים החשובים ביותר. ואלו הם:
* בקדיש , יש אומרים שיענה רק "אמן יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", וכן יענה אמן אחר "דאמירן בעלמא ואמרו אמן", שהוא סיום עיקר הקדיש . ויש מוסיפים ואומרים שיענה את כל חמשת האמנים שנוהגים לענות בעיקר הקדיש, שנקרא חצי קדיש (הראשון), אבל התוספות שאחר כך אינן עיקר הקדיש, ולא יפסיק לענות עליהם אמן.
* בקדושה , יענה רק את הפסוקים "קדוש" ו"ברוך", שהם עיקר עניית הקדושה, ויש אומרים שיענה גם פסוק "ימלוך". אבל לא יאמר את הפתיחה שהחזן אומר לפני כל פסוק.
* ברכו , יענה כמקובל - "ברוך ה´ המבורך לעולם ועד",
* במודים של חזרת הש"ץ ישתחוה ויענה "מודים אנחנו לך" ולא יותר.
* למנהג האשכנזים, עונים אמן על ברכות "הא-ל הקדוש" ו"שומע תפילה", שבהן מסיימים את ברכות השבח וברכות הבקשה, ולמנהג הספרדים, דינן כשאר הברכות ולא יענה עליהן.
אין הבדל בין אם הוא נמצא באמצע הברכה והפרק או בין ברכה לברכה ובין פרק לפרק. כל מה שאפשר לענות הוא באמצע הברכות או אחר סיומן.
אחר שאמר "ברוך אתה ה´" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימת הברכה - לא יפסיק, מפני שאם יפסיק - יקטע את הברכה.
בשעה שאומר את הפסוק "שמע ישראל" ו"ברוך שם כבוד" וכו´, שבהם מקבלים עול מלכות שמים, לא יפסיק לשום דבר, שדינם כדין תפילת שמונה עשרה.
כל מי שמסתפק אם מותר לו לענות או לא, מוטב שלא יענה, שכן לדעת הרבה פוסקים, אף שמותר לענות, אין בכך חובה, ולכן בכל מקום של ספק מוטב שלא לענות.
שאלה:
אם אני בעלינו לשבח והם קוריאים קדיש אז מה לעשות להפסיק ולהגיד אמן או להמשיך (לא רק עלנינו לשך נגיד בעוד דברים) תודה
תשובה:
אתה צריך להפסיק ולענות אמן אם אתה באמצע עלינו לשבח. הרחבה: עניית דברים שבקדושה בפסוקי דזמרא
אם שמע באמצע פסוקי דזמרה ברכות או קדיש, לא יענה "ברוך הוא וברוך שמו", אבל אמן מותר לענות. ואף שמותר לענות אמן - אין חובה לענות, שהואיל והוא עוסק במצוות אמירת פסוקי דזמרה הוא פטור מהמצווה לענות אחר דברים אחרים שבקדושה. ומי שמכוון כראוי בפסוקי דזמרה וההפסקה לעניית אמן תטריד את כוונתו, מוטב שימשיך לאומרם בכוונה, ולא יענה אמן. אבל אם שמע את הציבור אומרים קדושה, יעמוד ברגליים צמודות ויצטרף אליהם, כדי שלא יבלוט כמי שאינו משתתף עם הציבור בדברים שבקדושה. וכן אם הגיעו ל"מודים דרבנן" או "ברכו", ישחה מעט ויענה עמהם. ואם הוא מתפלל במניין שנמצא בפסוקי דזמרה, ושמע ממניין אחר קדושה או "מודים" או "ברכו", רשאי להמשיך לשבת ולומר פסוקי דזמרה, הואיל ואינו נראה כפורש מהציבור בזה שממשיך להתפלל כסדרו.
עניית דברים שבקדושה בברכות קריאת שמע
לדעת מהר"ם מרוטנבורג, בשעה שאדם אומר קריאת שמע וברכותיה, לא יפסיק לענות על קדיש וקדושה, שהואיל והוא עוסק כבר בשבחו של מקום אסור לו להפסיק כדי לענות על שבח אחר.
אבל דעת רוב הראשונים (תר"י, רא"ש), שלצורך שבחים גדולים שנאמרים בציבור, רשאי אדם להפסיק אפילו באמצע ברכות קריאת שמע וכן הלכה . כשיפסיק, יענה רק על הדברים החשובים ביותר. ואלו הם:
* בקדיש , יש אומרים שיענה רק "אמן יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", וכן יענה אמן אחר "דאמירן בעלמא ואמרו אמן", שהוא סיום עיקר הקדיש . ויש מוסיפים ואומרים שיענה את כל חמשת האמנים שנוהגים לענות בעיקר הקדיש, שנקרא חצי קדיש (הראשון), אבל התוספות שאחר כך אינן עיקר הקדיש, ולא יפסיק לענות עליהם אמן.
* בקדושה , יענה רק את הפסוקים "קדוש" ו"ברוך", שהם עיקר עניית הקדושה, ויש אומרים שיענה גם פסוק "ימלוך". אבל לא יאמר את הפתיחה שהחזן אומר לפני כל פסוק.
* ברכו , יענה כמקובל - "ברוך ה´ המבורך לעולם ועד",
* במודים של חזרת הש"ץ ישתחוה ויענה "מודים אנחנו לך" ולא יותר.
* למנהג האשכנזים, עונים אמן על ברכות "הא-ל הקדוש" ו"שומע תפילה", שבהן מסיימים את ברכות השבח וברכות הבקשה, ולמנהג הספרדים, דינן כשאר הברכות ולא יענה עליהן.
אין הבדל בין אם הוא נמצא באמצע הברכה והפרק או בין ברכה לברכה ובין פרק לפרק. כל מה שאפשר לענות הוא באמצע הברכות או אחר סיומן.
אחר שאמר "ברוך אתה ה´" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימת הברכה - לא יפסיק, מפני שאם יפסיק - יקטע את הברכה.
בשעה שאומר את הפסוק "שמע ישראל" ו"ברוך שם כבוד" וכו´, שבהם מקבלים עול מלכות שמים, לא יפסיק לשום דבר, שדינם כדין תפילת שמונה עשרה.
כל מי שמסתפק אם מותר לו לענות או לא, מוטב שלא יענה, שכן לדעת הרבה פוסקים, אף שמותר לענות, אין בכך חובה, ולכן בכל מקום של ספק מוטב שלא לענות.
