בי' באב אל תשמעו מוסיקה לפחות עד חצות היום שלמחרת (כלומר חצות היום של י' באב) כך

הלכות עשירי באב (כך ראיתי שהביא הרב שמואל אליהו הי"ו באחת מתשובותיו, לצפייה לחצו כאן)
א. מובא בגמרא:  תניא, בשבעה באב נכנסו גויים להיכל, ואכלו ושתו וקלקלו בו שביעי שמיני באב, ותשיעי  
לעת ערב הציתו בו את האש, והיה דולק והולך כל היום העשירי עד שקיעת החמה. והיו מן החכמים  שאמרו שצריך לקבוע את הצום בעשירי כיון שרובו של היכל נשרף בו, אך החליטו חכמי ישראל לקובעו  בתשיעי מפני שהתחלת הפורעניות חמורה יותר. (תענית כט', א'). ובירושלמי כתוב כי מטעם זה התענה  רבי אבין תשיעי ועשירי באב, ורבי לוי התענה תשיעי וליל עשירי, מפני שלא היה בו כוח להתענות כל  היום העשירי. ואנו תש כוחנו ואין מתענין רק תשיעי לבד, אבל אנו צריכין לנהוג קצת אבלות גם בי' באב.
ב. יום עשירי אסור באכילת בשר ושתיית יין, כמו כן אין לברך "שהחיינו" בעשירי באב. הספרדים נהגו איסור  כל היום ולדעת הרמ"א רק עד חצות היום (שו"ע ורמ"א שם סע' א) כה"ח שם ס"ק ח, י. (משנ"ב ס"ק ג).
ג. אין לרחוץ ולא להסתפר ולכבס עד חצות יום עשירי באב. ומי שהשעה דוחקת לו יכול להתרחץ ולכבס במוצאי תשעה באב. עיין שו"ע תקנח. כה"ח שם ס"ק ו, י ומשנ"ב ס"ק ג' וביאור הלכה שם.
ד. מי שמחמיר על עצמו כל יום עשירי בכל הדברים הנזכרים - הרי זה משובח.
ה. אף מי שאינו מחמיר בשאר הדברים יש לו להחמיר שלא לשמוע שירים ביום זה כיון שרובו של היכל  נשרף  בעשירי. עיין כה"ח שם ס"ק ה ומשנ"ב ס"ק ב
ו. יולדת חולה או חלש - מותרים בליל עשירי בבשר ויין
ז. טוב שלא לשמש בליל עשירי אם לא בליל טבילה או כשהוא יוצא לדרך או בא מן הדרך או חושש לשז"ל.